הסקר בדק 100 ארגונים ומעיד על זינוק במספר המעילות שנחשפו ב-2020. 

• איך תרמה לחשיפה היציאה של עובדים לחל"ת, מדוע בישראל שיעור הבכירים שמבצעים הונאות גבוה בהרבה משיעור הזוטרים, ובאיזה מגזר התגלו הכי הרבה מקרים של שוחד ושחיתות?

מהסקר עולה עוד כי ב-50% מאירועי המעילות שנבדקו במגזר הציבורי ב-2020-2019 עלו חשדות למעשי שוחד ושחיתות. מנתוני הסקר עולה כי ב-2020 מעילות עובדים מהוות יותר ממחצית מכלל האירועים שנבדקו, כ-59%. רק 18% מן האירועים היוו אירועי שוחד ושחיתות, שבהם בעל תפקיד ניצל לרעה את תפקידו וסמכויותיו כדי להפיק רווח אישי. 23% היוו הונאה חשבונאית, המבוצעת על-ידי הנהלת הארגון כלפי גורמים חיצוניים, בעיקר לצורך שימור מעמדו של הארגון. הונאות מסוג זה כוללות מצגים מעוותים, בכוונת זדון, של מצבו הכספי של הארגון במטרה להונות את ציבור המשקיעים או גורמים הנמצאים בקשר עסקי עם הארגון.

הונאה חשבונאית, מעילה או שוחד ושחיתות

מנתוני הסקר עולה כי מעילות עובדים מהוות את הרוב המכריע של האירועים שנבדקו בענפי התעשייה והמסחר, ההייטק והנדל"ן עם מעל ל-80% מהמקרים. מגזר נוסף שבו בלט נתח מעילות העובדים הוא מגזר הפיננסים (75%). עוד עולה מנתוני הסקר כי באופן טבעי גם בשנת 2020 בלטו במגזר הציבורי חשדות לאירועי שוחד ושחיתות יותר מכל מגזר אחר שנבדק. המגזר שהוביל בתחום הונאות חשבונאיות הוא נותני השירותים עם נתח של 45% ולאחריו מגזר הפיננסים עם נתח של 25%.

הסקר בדק אף את זהות מבצעי המעילות. מן הנתונים עולה כי ארבע מכל חמש מעילות בשנים 2019-2020 בוצעו על-ידי עובדים בכירים בארגון או בעלי מניות ושותפים בחברות. 13% מן המעילות נעשו על-ידי עובדים זוטרים, ו-6 אחוזים נוספים על-ידי צד ג’ מחוץ לחברה.

עוד עולה מממצאי הסקר כי 23% ממבצעי המעילות הם בטווח הגילאים 40-49, ואילו 69% ממבצעי המעילות הם בגילאי 50 ומעלה. 8% בלבד ממבצעי המעילות הם בטווח הגילאים 30-39. ממצא זה מתיישב עם פרופיל המועל, שהרי מרבית ההונאות והמעילות מבוצעות על-ידי בעלי הארגון ו/או עובדים בכירים בהנהלת הארגון שצברו ותק רב בהבנת תהליכי העבודה ואיתור נקודות החולשה במערכי הבקרה בארגונים שבהם הם פועלים, וזאת, לצד ריכוז סמכויות וקבלת גישה למערכות הניהוליות של הארגון.

הטיפול: מעדיפים הליך אזרחי על פלילי

האם תהליכי בקרת הפנים בחברות הישראליות מספיקים כדי לחשוף את פעולות השחיתות? מן הדוח עולה כי רק כשליש מהמעילות שנחשפו בשנים האחרונות התגלו כתוצאה מיישום בקרות פנים ארגוניות. נתון מעניין נוסף בדק כיצד מגיבות החברות לאחר שנחשפת המעילה. מנתוני הסקר ניתן לראות כי מרבית המעילות מטופלות על-ידי הארגונים בהליך אזרחי (70%).

כשליש מהמעילות שנחשפו בשנת 2020 התגלו כתוצאה מיישום בקרות פנים ארגוניות וכרבע מהן נחשפו כתוצאה מבקרות חיצוניות. מנתוני הסקר ניתן לראות כי בישראל ארגונים נוטים לטפל במרבית אירועי המעילות (70%) תוך פנייה להליך אזרחי. זהו שינוי מגמה, כיוון שבעבר הנטייה הייתה לפתור את האירוע בהליך פנימי בתוך הארגון. נראה כי כיום חברות פחות  "מתביישות" לחשוף ברבים אירוע מעילה שהתרחש בקרבן ונוטות לפעול באופן אקטיבי להשבת הכסף שנגנב.

נתון מעניין נוסף מגלה כי 10% מאילו שמבצעים בדיקה פנימית, פונים גם להליך פלילי ומגישים תלונה במשטרה, בעוד ש-80% מאילו שפותחים בהליך אזרחי פונים במקביל גם למשטרה. כדאי לציין שבחלק מן המקרים, ההחלטה לערב את המשטרה היא למעשה דרישה של חברות הביטוח. כמו כן, אם מדובר בחברה ציבורית, אי הגשת תלונה במשטרה עלולה לחשוף את נושאי המשרה עצמם לתביעות. קרוב ל-100% מהגופים שהגישו תלונה במשטרה, פעלו במקביל להשיב את הכסף גם במסגרת הליך אזרחי. לדברי מדינה, מאחר שבישראל מרבית המעילות מבוצעות על-ידי גורמים בכירים בארגון או בעלי מניות, "ההנחה של הארגונים לפיה ניתן יהיה להשיב את הכסף או את חלקו מאותם גורמים בכירים, להם בדרך-כלל קיימים ‘כיסים עמוקים’, ככל הנראה גורמת לאותם ארגונים לפנות להליך האזרחי על-מנת ולנסות ולהשיב את רוב הכסף".

ישנם מספר שיקולים מהותיים המשפיעים על אופן הטיפול באירוע המעילה: הפנייה להליך אזרחי מאפשרת שליטה טובה יותר על ניהול האירוע, שכן ראשי הארגון יכולים לנהל חקירה עצמאית וממוקדת, תוך שימוש במומחים, במטרה להשקיע את המשאבים הדרושים. כך ניתן גם לנהל ולמזער את החשיפה התקשורתית וזאת בשונה מההליך פלילי המנוהל על-ידי גורמי האכיפה.

ההליך הפלילי יכול לשמש כמנוף לחץ משמעותי ולסייע להתקדמות בתיק האזרחי. הפנייה להליך פלילי מבוצעת בדרך-כלל כאשר קיים אינטרס ציבורי מובהק, והארגון סבור כי ישנו ערך מוסף לפנייה לרשויות האכיפה וליצירת הרתעה.