פושעי הסייבר הנרקיסיסטיים
בפסיכולוגיה, "השילוש האפל" כולל את תכונות האישיות נרקיסיזם, מקיאווליזם ופסיכופתיה. הוא נקרא "אפל" בגלל הקשר של השלוש לדפוסי התנהגות אנטי-חברתית. המחקר על "השילוש האפל" זוכה לשימוש בפסיכולוגיה יישומית, ובמיוחד בתחום אכיפת החוק, הפסיכולוגיה הקלינית והניהול העסקי. הכרת הנושא חשובה גם לצורכי אבטחה, מודיעין ומניעה שוטפת בשגרה. לכן, נדרשים משאבים מתאמים בעולם הביטחון, החירום והסייבר.
מקיאווליזם היא תכונת אופי של אדם שמרוכז באינטרסים שלו, תוך שהוא מתמרן, מרמה ומנצל אחרים כדי להשיג את מטרותיו, מחד גיסא בפסיכולוגיה תכונה באישיות סוציופתית, ומאידך גיסא להם הפרעת אישיות נרקיסיסטית מסוכנות - מה הם האנשים שמסתתרים באופן חשאי, בלי להתגלות וחלקם ללא משיכת תשומת לב.
הנרקיסיסט עוטה מסיכה של עליונות במטרה לשכנע את העולם החברתי שהוא מיוחד ושונה. הם סובלים יותר מאחרים מאירועי חיים שאינם לשביעות רצונם, וחשים מאוימים בעקבותיהם. ניתוח של מידע גלוי וחסוי לקראת פעולה עקב התנהגותו של הפרט הוא לעתים קרובות מובן טוב יותר על ידי התבוננות בשלבים ההתפתחותיים והקוגניטיביים מאחורי התנהגות זו.
מקור המילה "נרקיסיזם" הוא במיתולוגיה היוונית, בסיפור המתאר את חייו ומותו של נרקיס. נרקיס היה עלם יפה תואר שדחה מעליו מחזרות וכעונש הטילו עליו האלים אהבה עצמית בלתי נלאית שהביאה אותו להתבונן בדמותו באגם עד שמת, ובמקום פרח הנרקיס. מוסר ההשכל של הסיפור המיתולוגי הוא בהרסנות הממיתה של אהבה עצמית שאין לה גבול ואינה רואה את האחר.
לכל אשליה פסיכולוגית המופיעה בעיקר בקרב אנשים בעלי עוצמה רבה הרואים עצמם כל יכולים ומתייחסים לאחרים בהתאם, ישנה תגובה לגירוי המקיף אותם בסביבתם, ושם התופעה הזו נקראת "הפרעת אישיות נרקיסיסטית". כאמור התופעה קשורה באופן הדוק, אך אינה מסווגת קלינית כהפרעת נפשית במדריך להפרעות נפשיות. ההתנהגות האנושית היא למעשה מאוד מורכבת. אנשים עם תסביך נוטים להיות שיפוטיים מאוד כלפי אחרים, מכורים לכוח, שתלטנים, בעלי צורך חזק להשפיע ומתקשים מאוד לשאת ביקורת מכל סוג. לנרקיסיסט עם תסביך האלוהים אין תחושה אמתית לגבי עצמיותו ויכולותיו והוא חי בתחושה שהקרבה כלפיו אינה נובעת ממאפיינים פנימיים באישיותו. כתוצאה מכך, התגובות האנושיות לאירועים משתנות לרעה ומתבצעות בתחבולות מורכבות לאחר.
משום כך, הבנה של תופעה זו עשויה לספק מידע של האדם העומד מולנו, משמע, לצפות שייתחרחשו נזקים חומריים, ובלתי הפיכים לזולתו. הגורמים המשפיעים על ההתנהגות הם: המשפחה (רובה מרוחקת), הסביבה הקרובה (דלה מאד), מיעוט חברים, והמעמד החברתי עליו מתבסס הקשר עם חרדות, ובנוסף על חוסר הפנמה מתמירה בילדותם, וכשכל התכונות נמצאות ביחד באדם אחד, אין ספק שקיימת מסוכנות.
אין עוררין, שתוקפנות בעקבות איום אגו מעוררת תגובה התנהגותית חריפה, ולכן קשה מאוד לפתח זוגיות מחייבת ויציבה, מערכות יחסים עם חברים קרובים, וקריירה לאורך שנים ארוכות. כאשר מתחוללת בו סערה פנימית בכל צומת בה עומדת טובת האדם מול טובת אדם אחר, הרי שהן, הגורמים להתפרצות זעם נרקיסיסטית הרסנית לאחר, לעיתים גם כתוצר של ביטול הנפרדות, באמצעותו הנרקסיסיט מתמזג עם האחר, מבטל את היחסים איתו וכך נמנע מהכרה בטובו של האחר.
לפיכך, תחילה בתגובת כעס קיצונית ובהמשך בנקיטת פעולות חכמות בדרך סמויה לצורך פגיעה באחר. בשלבים מתקדמים יחלו האשמות שווא, ריקון משאבים, נטישת קשר, ולבסוף אף סיכול ממוקד (על מקום עבודתו, ושמו הטוב של האחר). תופעת תסביך זה מאפיינת רק אנשים שסובלים מהפרעת אישיות נרקסיסטית. לא זו בלבד, התגובה תופיע בעיקר לאחר פגיעה בין-אישית, בו נוצר עלבון חזק שמאיים לערער על הערך העצמי של הנרקיסיסט. הזעם הנרקיסיסטי יכול להתבטא כהתפרצות כעס, אך גם כשתיקה רועמת ומענישה.
כמו כן, הנרקיסיסט הפתולוגי פגיע מאד, הם נוטים לפרש כל ויכוח כביקורת דרמטית ולהפחית בערכו של כל מי שאינו מסכים עמו. אדם עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית חי בתוך שריון פנימי, שעוזר לו אמנם להיות פחות פגיע, כאמור, במקביל מונע ממנו ליצור מערכות יחסים אינטימיות ארוכת שנים, וגם הדדיות וקרובות.
זאת אומרת, נרקיסיזם פתולוגי מהווה הגנה פרימיטיבית בפני תחושות נחיתות קשות וכואבות. הסביבה שבה נמצאת המשפחה צריכה לספק תובנה לגבי הבנת מהות התנהגותו של הנרקיסיסטים, כולל גורמים כגון רמת החינוך, ההזדמנויות החומריות, העמדות וההתנהגויות של בני משפחה אחרים. כאמור הנרקיסיסט עוטה מסיכה של עליונות במטרה לשכנע את העולם החברתי שהוא מיוחד ושונה, בעוד שבעולמו הפנימי הוא מרגיש חוסר בטחון עצום וערך עצמי נמוך ומעורער.
בנוסף, יש לראות את הסוציופת, וריאציה של הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, ואופורטוניסט - משתמש באחרים לאינטרסים האישיים שלו. הוא קר, נטול אמפתיה, מחושב ומניפולטיבי ועסוק רק בתועלתו האישית שלו במערכות יחסים. הנרקיסיסט מאמין כי הוא נשגב ונעלה יותר מאחרים וכך גם כל מה שקשור אליו. שילוב של שתי הפרעות האישיות הללו, נרקיסיזם והפרעת אישיות אנטי חברתית, יוצר דפוס אישיות נצלני ופוגעני, שאינו מופיע אמנם כתסמונת אבחונית נפרדת, אך מופיע לא אחת כדמות הרסנית בכל התחומים הנוגעים אליו.
יתר על כן, יש לראות את הפסיכולוגיה והתנהגות פלילית על פני קשת רחבה ובדגש על החשיבות של יצירת מתודולוגיה ספציפית לאירוע. כדי לבנות פרופיל יש ללמוד כמה מאמץ ותכנון הוא ישקיע להוציא לפעול פעולות, אשר עשוי לעזור להבהיר את התמונה הכוללת, דפוס הפעולה יסייע בחיבור העובדות זה לזה, והראיות הן הצומת של כל העובדות.
ניתוח אישיות הנרקיסיסט - מודל תיאורי, אחד המאפיינים העיקריים של תיאורית הדחף יחד עם תיאוריות יחסי האובייקט ועם פסיכולוגית האגו ההתפתחותית, תופס נרקיסיזם כתהליך הגנתי פתולוגי. על-פי קרנברג, האישיות הנרקיסיסטית מייצגת הפרעה ביחסי אובייקט, המאופיינת בעמדה הגנתית פתולוגית. על מנת להתמודד עם אובייקט הנחווה כלא אוהב ולא מעניק, ועם דחפים תוקפניים גולמיים ולא מנוטרלים, נוצר העצמי הגרנדיוזי. באופן ספציפי, מיזוג של עצמי אידיאלי, אובייקט אידיאלי וייצוגים של העצמי האמיתי, אשר משמש הגנה כנגד תוקפנות מולדת המוגדלת באופן פתולוגי.
על-מנת לשמר את המבנה הגרנדיוזי, הנרקיסיסט זקוק לחיזוקים ולאישורים ליכולותיו ולעליונותו, אם על ידי חיפוש אובייקטים שיאשרו את עליונותו, ואם על ידי דה-אבלואציה לאלה שפוגמים באשליה זו, כתוצאה, הוא תלוי בסביבתו החברתית ויכולתו ליצור קשרים אינטגרטיביים ומלאים.
היינץ קוהוט, שמגיע מפסיכולוגיית העצמי, הציע נקודת מבט שונה על החוויה הנרקיסיסטית. הדגש שלו לא היה במונחים של קונפליקט, כפי שנגזר מתיאורית הדחף, ולא במונחים של תוקפנות מולדת, אלא במונחים של קיבעון של צרכים נורמטיביים לא מסופקים. בניגוד למסלול היחיד של האנרגיה הליבידינאלית אותו תאר פרויד, עבור קוהוט, האנרגיה הליבידיניאלית מתפתחת בשני נתיבים נפרדים ועצמאיים: ליבידו נרקיסיסטי וליבידו אובייקט. האחד מוביל להתפתחות של אהבת אובייקט ואילו השני מוביל לאהבה כלפי העצמי או לנרקיסיזם הבריא. נרקיסיזם, לתפיסתו, הינו ציר התפתחות מרכזי המתמיד ומתפתח לאורך החיים, ובעל חשיבות לחיי נפש בריאים.
להלן כמה דוגמות שמאפיינים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית:
1. מודעות מוגברת למעמד החברתי של עצמם ושל אחרים. נרקיסיסטים נהנים מאוד מחברים או בני זוג מוצלחים, שכן מבחינתם ההילה עוטפת גם אותם ומזינה את הערך העצמי.
2. חשיבה היררכית ומעמדית לפי מידת היוקרה והחזות החיצונית.
3. קבעון לנקודת מבט אישית, לצד היעדר גמישות לראות את המציאות מתוך עמדה של אחרים. דעה ביקורתית, או פשוט שונה, מתפרשת לעיתים קרובות כמתקפה אישית מכוונת עליהם.
4. רגישות ופגיעות גבוהה מאד לעלבונות, ולעיתים חשיבה על כך שאחרים פוגעים בהם בכוונה.
5. התקפי כעס, שנקראים זעם נרקיסיסטי, פורצים בעקבות אירועים שנחווים על ידי אנשים לא נרקיסיסטיים כשוליים למדי. הזעם מופנה בדרך כלל כלפי אנשים קרובים, איתם מתקבעת מסכת התעללות רגשית.
6. גרנדיוזיות קיצונית שתכליתה לכסות על רגשי נחיתות קשים. גרנדיוזיות באה לעיתים קרובות על חשבון רווחתם הנפשית של אחרים, אותה נוטה הנרקיסיסט להקטין עד מאוד.
7. נטיה להשתמש בשיח קיצוני ודיכוטומי. נרקיסיסטים מתארים חוויות בשחור ולבן, בלי הרבה אפור. התיאורים לגבי אנשים ומצבים נעים בין מושלם לבין נוראי.
8. יכולת נמוכה מאוד לתחושה והבעת אמפתיה, אשר מתבטאת בקושי אמיתי להבין ולהשתתף ברגשות האחר.
עיקרי תכונת המקיאווליזם באדם,
מלא קסם אישי וכריזמה, מתעדף כסף וכוח על פני מערכות יחסים, מנצל ומתמרן אחרים כדי להתקדם, משקר ומרמה כשצריך, מתרכז בלעדית באמביציות ובאינטרסים שלו, ניתפס מרוחק או שקשה להכיר אותו באמת, ציני לגבי טוב לב ומוסריות, מסוגל להזיק לאחרים כדי להשיג את המטרות שלו, אינו חושף את כוונותיו האמיתיות, יודע לקרוא היטב מצבים חברתיים ובין-אישיים, לא תמיד מודע לתוצאות מעשיו.
מקיאווליזם היא אמנם רק תכונה אחת מתוך ״השילוש האפל״, אבל מספיק אחת מהן כדי להיות בן אדם מסוכן.
רשימת מקורות:
טמיר, א. (2017).
קוהוט, ה. (2007) פסיכולוגית העצמי וחקר רוח האדם . הוצאת תולעת ספרים. פרקים 4-5. עמ' 123-183
Bleske-Rechek, A., Remiker, M. W. and Baker, J. P. (2008). Narcissistic men and women think they are so hot--But they are not. Personality and Individual Differences, 45(5), 420-424
Britton R. Narcissistic disorders in clinical practice. J Anal Psychol. 2004 Sep;49(4):477-90; discussion 491-3. doi: 10.1111/j.0021-8774.2004.00479.x. PMID: 15317528.
Green, A (2002). A Dual Conception of Narcissism: Positive and Negative Organization. Psychoanal Q. 71:631-649
Greenberg, J, R. and Mitchell, S. A (1983). Object relations in psychoanalytic theory. Harvard U. Press. Chapter 11. pp 351-378
Konrath et al (2014). Development and Validation of the Single Item Narcissism Scale (SINS). PLOS ONE
McWilliams, N (1994). Psychoanalytic Diagnosis- Understanding personality Structure in the Clinical Process. The Guilford Press, Chapter 8:Narcissistic Personality , Pp 168-188
Mitchell, S. ( 1986) The wings of Icarus, In S. Mitchell and L. Aron ( Eds.).(1999) pp 79-93
Kumar, M.(2005) . Freud and Narcissism: Developing links for Inclusion of the ‘object’. Int. Rorum Psychoanal. 14, 86-93ֿ
Usuelli, A, K (1992) The Significance of illusion in the work of Freud and Winnicott: A Controversial Issue. Int. R. Psycho-Anal. , 19, 179-187
Winnicott, D.W. (1960b). The capacity to be alone. In D.W Winnicott (Ed.), The maturation processes and the facilitating environment: Studies in the theory of emotional development (pp. 29-36). Oxford: International Universities Press.
W. Keith Campbell, Angelica M. Bonacci, Jeremy Shelton, Julie J. Exline & Brad J. Bushman (2004) Psychological Entitlement: Interpersonal Consequences and Validation of a Self-Report Measure, Journal of Personality Assessment, 83:1, 29-45
Grubbs, J. B., & Exline, J. J. (2016). Trait entitlement: A cognitive-personality source of vulnerability to psychological distress. Psychological Bulletin, 142(11), 1204-1226.
Moeller, S. J., Crocker, J., & Bushman, B. J. (2009). Creating Hostility and Conflict: Effects of Entitlement and Self-Image Goals. Journal of Experimental Social Psychology, 45(2), 448
Zitek, E. M., & Vincent, L. C. (2015). Deserve and diverge: Feeling entitled makes people more creative. Journal of Experimental Social Psychology, 56, 242-248. doi:10.1016/j.jesp.2014.10.006
פושעי הסייבר הנרקיסיסטיים
בפסיכולוגיה, "השילוש האפל" כולל את תכונות האישיות נרקיסיזם, מקיאווליזם ופסיכופתיה. הוא נקרא "אפל" בגלל הקשר של השלוש לדפוסי התנהגות אנטי-חברתית. המחקר על "השילוש האפל" זוכה לשימוש בפסיכולוגיה יישומית, ובמיוחד בתחום אכיפת החוק, הפסיכולוגיה הקלינית והניהול העסקי. הכרת הנושא חשובה גם לצורכי אבטחה, מודיעין ומניעה שוטפת בשגרה. לכן, נדרשים משאבים מתאמים בעולם הביטחון, החירום והסייבר.
מקיאווליזם היא תכונת אופי של אדם שמרוכז באינטרסים שלו, תוך שהוא מתמרן, מרמה ומנצל אחרים כדי להשיג את מטרותיו, מחד גיסא בפסיכולוגיה תכונה באישיות סוציופתית, ומאידך גיסא להם הפרעת אישיות נרקיסיסטית מסוכנות - מה הם האנשים שמסתתרים באופן חשאי, בלי להתגלות וחלקם ללא משיכת תשומת לב.
הנרקיסיסט עוטה מסיכה של עליונות במטרה לשכנע את העולם החברתי שהוא מיוחד ושונה. הם סובלים יותר מאחרים מאירועי חיים שאינם לשביעות רצונם, וחשים מאוימים בעקבותיהם. ניתוח של מידע גלוי וחסוי לקראת פעולה עקב התנהגותו של הפרט הוא לעתים קרובות מובן טוב יותר על ידי התבוננות בשלבים ההתפתחותיים והקוגניטיביים מאחורי התנהגות זו.
מקור המילה "נרקיסיזם" הוא במיתולוגיה היוונית, בסיפור המתאר את חייו ומותו של נרקיס. נרקיס היה עלם יפה תואר שדחה מעליו מחזרות וכעונש הטילו עליו האלים אהבה עצמית בלתי נלאית שהביאה אותו להתבונן בדמותו באגם עד שמת, ובמקום פרח הנרקיס. מוסר ההשכל של הסיפור המיתולוגי הוא בהרסנות הממיתה של אהבה עצמית שאין לה גבול ואינה רואה את האחר.
לכל אשליה פסיכולוגית המופיעה בעיקר בקרב אנשים בעלי עוצמה רבה הרואים עצמם כל יכולים ומתייחסים לאחרים בהתאם, ישנה תגובה לגירוי המקיף אותם בסביבתם, ושם התופעה הזו נקראת "הפרעת אישיות נרקיסיסטית". כאמור התופעה קשורה באופן הדוק, אך אינה מסווגת קלינית כהפרעת נפשית במדריך להפרעות נפשיות. ההתנהגות האנושית היא למעשה מאוד מורכבת. אנשים עם תסביך נוטים להיות שיפוטיים מאוד כלפי אחרים, מכורים לכוח, שתלטנים, בעלי צורך חזק להשפיע ומתקשים מאוד לשאת ביקורת מכל סוג. לנרקיסיסט עם תסביך האלוהים אין תחושה אמתית לגבי עצמיותו ויכולותיו והוא חי בתחושה שהקרבה כלפיו אינה נובעת ממאפיינים פנימיים באישיותו. כתוצאה מכך, התגובות האנושיות לאירועים משתנות לרעה ומתבצעות בתחבולות מורכבות לאחר.
משום כך, הבנה של תופעה זו עשויה לספק מידע של האדם העומד מולנו, משמע, לצפות שייתחרחשו נזקים חומריים, ובלתי הפיכים לזולתו. הגורמים המשפיעים על ההתנהגות הם: המשפחה (רובה מרוחקת), הסביבה הקרובה (דלה מאד), מיעוט חברים, והמעמד החברתי עליו מתבסס הקשר עם חרדות, ובנוסף על חוסר הפנמה מתמירה בילדותם, וכשכל התכונות נמצאות ביחד באדם אחד, אין ספק שקיימת מסוכנות.
אין עוררין, שתוקפנות בעקבות איום אגו מעוררת תגובה התנהגותית חריפה, ולכן קשה מאוד לפתח זוגיות מחייבת ויציבה, מערכות יחסים עם חברים קרובים, וקריירה לאורך שנים ארוכות. כאשר מתחוללת בו סערה פנימית בכל צומת בה עומדת טובת האדם מול טובת אדם אחר, הרי שהן, הגורמים להתפרצות זעם נרקיסיסטית הרסנית לאחר, לעיתים גם כתוצר של ביטול הנפרדות, באמצעותו הנרקסיסיט מתמזג עם האחר, מבטל את היחסים איתו וכך נמנע מהכרה בטובו של האחר.
לפיכך, תחילה בתגובת כעס קיצונית ובהמשך בנקיטת פעולות חכמות בדרך סמויה לצורך פגיעה באחר. בשלבים מתקדמים יחלו האשמות שווא, ריקון משאבים, נטישת קשר, ולבסוף אף סיכול ממוקד (על מקום עבודתו, ושמו הטוב של האחר). תופעת תסביך זה מאפיינת רק אנשים שסובלים מהפרעת אישיות נרקסיסטית. לא זו בלבד, התגובה תופיע בעיקר לאחר פגיעה בין-אישית, בו נוצר עלבון חזק שמאיים לערער על הערך העצמי של הנרקיסיסט. הזעם הנרקיסיסטי יכול להתבטא כהתפרצות כעס, אך גם כשתיקה רועמת ומענישה.
כמו כן, הנרקיסיסט הפתולוגי פגיע מאד, הם נוטים לפרש כל ויכוח כביקורת דרמטית ולהפחית בערכו של כל מי שאינו מסכים עמו. אדם עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית חי בתוך שריון פנימי, שעוזר לו אמנם להיות פחות פגיע, כאמור, במקביל מונע ממנו ליצור מערכות יחסים אינטימיות ארוכת שנים, וגם הדדיות וקרובות.
זאת אומרת, נרקיסיזם פתולוגי מהווה הגנה פרימיטיבית בפני תחושות נחיתות קשות וכואבות. הסביבה שבה נמצאת המשפחה צריכה לספק תובנה לגבי הבנת מהות התנהגותו של הנרקיסיסטים, כולל גורמים כגון רמת החינוך, ההזדמנויות החומריות, העמדות וההתנהגויות של בני משפחה אחרים. כאמור הנרקיסיסט עוטה מסיכה של עליונות במטרה לשכנע את העולם החברתי שהוא מיוחד ושונה, בעוד שבעולמו הפנימי הוא מרגיש חוסר בטחון עצום וערך עצמי נמוך ומעורער.
בנוסף, יש לראות את הסוציופת, וריאציה של הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, ואופורטוניסט - משתמש באחרים לאינטרסים האישיים שלו. הוא קר, נטול אמפתיה, מחושב ומניפולטיבי ועסוק רק בתועלתו האישית שלו במערכות יחסים. הנרקיסיסט מאמין כי הוא נשגב ונעלה יותר מאחרים וכך גם כל מה שקשור אליו. שילוב של שתי הפרעות האישיות הללו, נרקיסיזם והפרעת אישיות אנטי חברתית, יוצר דפוס אישיות נצלני ופוגעני, שאינו מופיע אמנם כתסמונת אבחונית נפרדת, אך מופיע לא אחת כדמות הרסנית בכל התחומים הנוגעים אליו.
יתר על כן, יש לראות את הפסיכולוגיה והתנהגות פלילית על פני קשת רחבה ובדגש על החשיבות של יצירת מתודולוגיה ספציפית לאירוע. כדי לבנות פרופיל יש ללמוד כמה מאמץ ותכנון הוא ישקיע להוציא לפעול פעולות, אשר עשוי לעזור להבהיר את התמונה הכוללת, דפוס הפעולה יסייע בחיבור העובדות זה לזה, והראיות הן הצומת של כל העובדות.
ניתוח אישיות הנרקיסיסט - מודל תיאורי, אחד המאפיינים העיקריים של תיאורית הדחף יחד עם תיאוריות יחסי האובייקט ועם פסיכולוגית האגו ההתפתחותית, תופס נרקיסיזם כתהליך הגנתי פתולוגי. על-פי קרנברג, האישיות הנרקיסיסטית מייצגת הפרעה ביחסי אובייקט, המאופיינת בעמדה הגנתית פתולוגית. על מנת להתמודד עם אובייקט הנחווה כלא אוהב ולא מעניק, ועם דחפים תוקפניים גולמיים ולא מנוטרלים, נוצר העצמי הגרנדיוזי. באופן ספציפי, מיזוג של עצמי אידיאלי, אובייקט אידיאלי וייצוגים של העצמי האמיתי, אשר משמש הגנה כנגד תוקפנות מולדת המוגדלת באופן פתולוגי.
על-מנת לשמר את המבנה הגרנדיוזי, הנרקיסיסט זקוק לחיזוקים ולאישורים ליכולותיו ולעליונותו, אם על ידי חיפוש אובייקטים שיאשרו את עליונותו, ואם על ידי דה-אבלואציה לאלה שפוגמים באשליה זו, כתוצאה, הוא תלוי בסביבתו החברתית ויכולתו ליצור קשרים אינטגרטיביים ומלאים.
היינץ קוהוט, שמגיע מפסיכולוגיית העצמי, הציע נקודת מבט שונה על החוויה הנרקיסיסטית. הדגש שלו לא היה במונחים של קונפליקט, כפי שנגזר מתיאורית הדחף, ולא במונחים של תוקפנות מולדת, אלא במונחים של קיבעון של צרכים נורמטיביים לא מסופקים. בניגוד למסלול היחיד של האנרגיה הליבידינאלית אותו תאר פרויד, עבור קוהוט, האנרגיה הליבידיניאלית מתפתחת בשני נתיבים נפרדים ועצמאיים: ליבידו נרקיסיסטי וליבידו אובייקט. האחד מוביל להתפתחות של אהבת אובייקט ואילו השני מוביל לאהבה כלפי העצמי או לנרקיסיזם הבריא. נרקיסיזם, לתפיסתו, הינו ציר התפתחות מרכזי המתמיד ומתפתח לאורך החיים, ובעל חשיבות לחיי נפש בריאים.
להלן כמה דוגמות שמאפיינים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית:
1. מודעות מוגברת למעמד החברתי של עצמם ושל אחרים. נרקיסיסטים נהנים מאוד מחברים או בני זוג מוצלחים, שכן מבחינתם ההילה עוטפת גם אותם ומזינה את הערך העצמי.
2. חשיבה היררכית ומעמדית לפי מידת היוקרה והחזות החיצונית.
3. קבעון לנקודת מבט אישית, לצד היעדר גמישות לראות את המציאות מתוך עמדה של אחרים. דעה ביקורתית, או פשוט שונה, מתפרשת לעיתים קרובות כמתקפה אישית מכוונת עליהם.
4. רגישות ופגיעות גבוהה מאד לעלבונות, ולעיתים חשיבה על כך שאחרים פוגעים בהם בכוונה.
5. התקפי כעס, שנקראים זעם נרקיסיסטי, פורצים בעקבות אירועים שנחווים על ידי אנשים לא נרקיסיסטיים כשוליים למדי. הזעם מופנה בדרך כלל כלפי אנשים קרובים, איתם מתקבעת מסכת התעללות רגשית.
6. גרנדיוזיות קיצונית שתכליתה לכסות על רגשי נחיתות קשים. גרנדיוזיות באה לעיתים קרובות על חשבון רווחתם הנפשית של אחרים, אותה נוטה הנרקיסיסט להקטין עד מאוד.
7. נטיה להשתמש בשיח קיצוני ודיכוטומי. נרקיסיסטים מתארים חוויות בשחור ולבן, בלי הרבה אפור. התיאורים לגבי אנשים ומצבים נעים בין מושלם לבין נוראי.
8. יכולת נמוכה מאוד לתחושה והבעת אמפתיה, אשר מתבטאת בקושי אמיתי להבין ולהשתתף ברגשות האחר.
עיקרי תכונת המקיאווליזם באדם,
מלא קסם אישי וכריזמה, מתעדף כסף וכוח על פני מערכות יחסים, מנצל ומתמרן אחרים כדי להתקדם, משקר ומרמה כשצריך, מתרכז בלעדית באמביציות ובאינטרסים שלו, ניתפס מרוחק או שקשה להכיר אותו באמת, ציני לגבי טוב לב ומוסריות, מסוגל להזיק לאחרים כדי להשיג את המטרות שלו, אינו חושף את כוונותיו האמיתיות, יודע לקרוא היטב מצבים חברתיים ובין-אישיים, לא תמיד מודע לתוצאות מעשיו.
מקיאווליזם היא אמנם רק תכונה אחת מתוך ״השילוש האפל״, אבל מספיק אחת מהן כדי להיות בן אדם מסוכן.
רשימת מקורות:
טמיר, א. (2017).
קוהוט, ה. (2007) פסיכולוגית העצמי וחקר רוח האדם . הוצאת תולעת ספרים. פרקים 4-5. עמ' 123-183
Bleske-Rechek, A., Remiker, M. W. and Baker, J. P. (2008). Narcissistic men and women think they are so hot--But they are not. Personality and Individual Differences, 45(5), 420-424
Britton R. Narcissistic disorders in clinical practice. J Anal Psychol. 2004 Sep;49(4):477-90; discussion 491-3. doi: 10.1111/j.0021-8774.2004.00479.x. PMID: 15317528.
Green, A (2002). A Dual Conception of Narcissism: Positive and Negative Organization. Psychoanal Q. 71:631-649
Greenberg, J, R. and Mitchell, S. A (1983). Object relations in psychoanalytic theory. Harvard U. Press. Chapter 11. pp 351-378
Konrath et al (2014). Development and Validation of the Single Item Narcissism Scale (SINS). PLOS ONE
McWilliams, N (1994). Psychoanalytic Diagnosis- Understanding personality Structure in the Clinical Process. The Guilford Press, Chapter 8:Narcissistic Personality , Pp 168-188
Mitchell, S. ( 1986) The wings of Icarus, In S. Mitchell and L. Aron ( Eds.).(1999) pp 79-93
Kumar, M.(2005) . Freud and Narcissism: Developing links for Inclusion of the ‘object’. Int. Rorum Psychoanal. 14, 86-93ֿ
Usuelli, A, K (1992) The Significance of illusion in the work of Freud and Winnicott: A Controversial Issue. Int. R. Psycho-Anal. , 19, 179-187
Winnicott, D.W. (1960b). The capacity to be alone. In D.W Winnicott (Ed.), The maturation processes and the facilitating environment: Studies in the theory of emotional development (pp. 29-36). Oxford: International Universities Press.
W. Keith Campbell, Angelica M. Bonacci, Jeremy Shelton, Julie J. Exline & Brad J. Bushman (2004) Psychological Entitlement: Interpersonal Consequences and Validation of a Self-Report Measure, Journal of Personality Assessment, 83:1, 29-45
Grubbs, J. B., & Exline, J. J. (2016). Trait entitlement: A cognitive-personality source of vulnerability to psychological distress. Psychological Bulletin, 142(11), 1204-1226.
Moeller, S. J., Crocker, J., & Bushman, B. J. (2009). Creating Hostility and Conflict: Effects of Entitlement and Self-Image Goals. Journal of Experimental Social Psychology, 45(2), 448
Zitek, E. M., & Vincent, L. C. (2015). Deserve and diverge: Feeling entitled makes people more creative. Journal of Experimental Social Psychology, 56, 242-248. doi:10.1016/j.jesp.2014.10.006
English