דרוש מנהל יחידה לחברה פיננסית אזור המרכז משרה מלאה. ימים ראשון-חמישי, 16:00-07:00. תנאים: שכר של כ-13,500 ש"ח, רכב צמוד, ארוחות מסובסדות, חדר כושר. דרישות: ניסיון של מינימום שנה בתחום האבטחה בוגר קורס מנהלי ביטחון – יתרון נכונות לחימוש מנוסח בלשון זכר אך פונה גם לנשים קורות חיים למייל בתגובה הראשונה

מכרז פומבי מספר 195/21 מנהל/ת מדור מוקד רואה במוקד העירוני https://www.hod-hasharon.muni.il/bids/?id=741

הבולשת האמריקאית מתריעה: מנסים להגיע לקבלני ביטחון באמצעות התקני USB זדוניים קבוצת פושעי סייבר במזרח אירופה ניסתה לפרוץ לחברות אמריקאיות במגזרי התחבורה, הביטחון והביטוח על ידי שליחת התקני USB זדוניים לארגונים האלה. חברות שונות קיבלו שורה של מכתבים מזויפים דרך שירות הדואר האמריקאי ו-UPS מאוגוסט עד נובמבר שהתחזו למשרד הבריאות ושירותי כוח אדם בחלק מהמקרים, ואמזון במקרים אחרים, כך לפי ה-FBI. אבל במקום כרטיס מתנה אמיתי של אמזון, או הדרכה מוסמכת לגבי מגיפת הקורונה, המכתבים הגיעו עם התקן USB המכיל תוכנה זדונית. אם הוכנס למחשב, ה-USB יכול היה לתת לקבוצת הפריצה גישה לרשת הארגונית במטרה לפרוס תוכנות כופר. לא ברור אם אחת מהחברות נפגעה בתקריות. https://www.israeldefense.co.il/node/53290

נחשפה חולשת אבטחה במנגנון חיבור מרחוק של מיקרוסופט חוקרי סייברארק (CyberArk) חשפו מחקר חדש על חולשת אבטחה בפרוטוקול פופולרי של מיקרוסופט (RDP) , שמאפשר חיבור למחשב, או שרת מרוחק. החולשה מאפשרת לכל משתמש המחובר למכונה מרוחקת דרך פרוטוקול RDP (ר"ת Remote Desktop Protocol), גישה למחשבים של משתמשים אחרים, וכך יוצרת סיכון גבוה יחסית לכל ארגון שמשתמש בפרוטוקול. לגבי פריצת כרטיסים חכמים, בהם משתמשים לאימות, בעיקר במגזר הממשלתי, החולשה מאפשרת לתוקף להתחבר לכל שירות, על אותה מכונה או מכונות אחרות, תוך שימוש בכרטיס החכם של הקורבן והקוד שלו (PIN number) – וכך להתחזות לקורבן. כך, התוקף יכול גם להשיג הרשאות פריבילגיות וגישה למידע רגיש במיוחד. https://www.pc.co.il/news/354224/

חולשת אבטחה התגלתה במיליוני נתבים. חולשה ברכיב שנמצא בראוטרים של חברות כמו TP-Link, D-Link ו-Netgear מאפשרת להאקרים לחדור לרשתות ולקבצים אישיים. חברת הסייבר SentinelOne מדווחת על גילוי מדאיג המצוי בנתבי רשת רבים, שעשוי לפגוע במאות אלפי משתמשים ברחבי העולם ולהעניק לפושעי הסייבר חלון כניסה קל למערכות הרשת של משתמשים פרטיים וארגונים ולמידע האישי שלהם. החולשה שהתגלתה אפשרית לשימוש של פושעי הסייבר הודות לרכיב בשם NetUSB - רכיב תוכנה ייעודי המצוי היום בכמות רחבה של נתבי רשת ממגוון רחב של יצרניות, בהן יצרניות גדולות כגון TP-Link, Netgear ואחרות, המאפשר גישה לפיצ'ר פשוט אך שימושי בשם "USB Over IP". נתבים רבים התומכים ברכיב זה מאפשרים לחבר אליהם מכשירים שונים, החל ממדפסות, שרתי אחסון ומכשירים נוספים אחרים, המתחברים לנתב באמצעות חיבור USB, ובכך מאפשרים לכלל המכשירים המחוברים לרשת הקווית והאלחוטית גישה אל מסד הנתונים והפונקציות השונות של המכשיר המחובר. בזכות כך זוכים משתמשי הרשת בגישה לפונקציות שונות באופן מרוחק (אפשרות להדפיס מסמך במדפסת ממחשב מרוחק מבלי להתחבר למדפסת ישירות, גישה לספריית תמונות מקומית המחוברת לנתב באמצעות שרת קבצים ועוד), זאת על מנת להפוך את השימוש במכשירים המחוברים לנתב לקלים יותר ונגישים יותר. חולשת NetUSB היא רק עוד אמצעי אחד המצטרף לארסנל היכולות המדאיג של תוקפי הסייבר כיום, כשכמות ההתקפות כלפי אנשים פרטיים וארגונים עולים משנה לשנה. שנת 2021 הייתה שנה מאתגרת במיוחד בעולם אבטחת הסייבר, ועל פי נתונים של חברת צ'קפוינט, חלה עלייה משמעותית של 92% בכמות ההתקפות השבועיות כלפי ארגונים בישראל, בהשוואה לשנת 2020, בה כמות ההתקפות השבועיות עמדה על 50% בלבד. מדובר בעליה חדה וכמעט כפולה בכמות ההתקפות כלפי ארגונים ישראליים, עם שיא של כל הזמנים שנרשם ברבעון האחרון של השנה, בו נרשמו 1,100 תקיפות סייבר שונות בשבוע אחד. https://www.ynet.co.il/digital/technews/article/ska6igonf

בג"ץ נתן לרשות התחרות גיבוי לקרוא מסרונים של מנהלים בוואטסאפ/ ■ במסגרת בדיקה שעורכת רשות התחרות נגד חברת המשלוחים וולט היא ביקשה מידע מהמתחרה "תן ביס" ■ הכרעה שנתנו שופטי בג"ץ בעתירה שהגישה "תן ביס" בעניין, מגבה את סמכויות האכיפה של הרשות ופותחת אפשרות לדרוש מידע גם מחברות זרות/ רשות התחרות היא אחת הרשויות החזקות ביותר בישראל מבחינת הסמכות שלה לדרוש מידע מגופים שהיא מפקחת עליהם – והיא מפקחת על כל העסקים בישראל. החלטה שניתנה ב 11/01/22 (ג') בעתירה לבג"ץ שהגישה חברת "תן ביס" – בעניין מידע שנדרשה למסור לרשות התחרות - חושפת טפח מהעוצמה שיש לרשות התחרות. ההחלטה נותנת גיבוי לסמכויות האכיפה של הרשות ורומזת כי יש אפשרות שהסמכות לדרוש מידע יכולה לשלוח זרועות גם לחברות זרות. https://www.themarker.com/law/.premium-1.10530111

גורם מודיעין איראני הצליח לגייס נשים ישראליות, שפעלו עבורו בשטח ישראל. כך הותר לפרסום | איש המודיעין, שהתחזה בפני רובן כיהודי המתגורר באיראן בשם "ראמבוד נמדר", הצליח לגייס את הנשים חרף חשדן כי מדובר בגורם מודיעין איראני . הותר לפרסום כי במסגרת חקירה משותפת של שירות הביטחון הכללי ויאחב"ל להב 433 במשטרת ישראל, נחקר בשבועות האחרונים לפיו מספר אזרחיות ישראליות גויסו בידי גורמי מודיעין איראניים, לצורך ביצוע משימות בתחומי מדינת ישראל. במסגרת המעקב הממושך אחר הפעילות וחקירותיהן של החשודות, עלה כי אלה קיימו קשרים מתמשכים עם גורם מודיעין איראני. בחקירות נאספו ראיות רבות על קשרים אלה, ובהתאם הוגשו כתבי-אישום כנגד חלק מהחשודות. הפניה אל האזרחיות הישראליות נעשתה ברשת ה"פייסבוק", בידי מי שהתחזה בפני רובן כיהודי המתגורר באיראן, בשם "ראמבוד נמדר". לבקשת "ראמבוד", נמשך הקשר בינו לבין החשודות באמצעות אפליקציית "ווטסאפ". זאת, תוך שהוא נמנע, בשיחות צ'אט מצולמות שניהל עימן, מלחשוף את פניו, בטענה שהמצלמה שברשותו מקולקלת. בשב"כ מדגישים כי חרף חשדן של הנחקרות כי מדובר בגורם מודיעין איראני, המשיכו חלקן את הקשר עמו, הסכימו לבצע עבורו משימות שהטיל עליהן, וקיבלו ממנו כספים. יצוין כי שמות המעורבים אסורים בפרסום וזאת מתוקף החלטת בית המשפט ובהתאם לצו איסור פרסום שניתן לבקשת סנגוריהם של החשודים. אחת הנחקרות בפרשיה, תושבת חולון בת 40, שחשדה כי "ראמבוד" פועל מטעם שלטונות איראן וגופי המודיעין שלה, עמדה עימו בקשר כבר מספר שנים. במסגרת זאת, ביצעה החשודה עבור מפעילה האיראני משימות שונות, בין היתר: צילום בסתר של שגרירות ארה"ב בתל אביב, צילום בתוך משרד הפנים בעיר מגוריה, וצילום המשרד לביטוח לאומי, העברת מידע על סידורי אבטחה וצילום קניון בחולון. בחקירה עלה שבעלה של החשודה, היה מודע לקשריה עם "ראמבוד", ואף שוחח בעצמו עם "ראמבוד", למרות שחשד כי מדובר בגורם מודיעין איראני. החשוד אף סייע לאשתו בביצוע אחת ממשימותיה עבור "ראמבוד", בכך שהסיעה לצלם את שגרירות ארה"ב בתל-אביב. במסגרת הקשר עם "ראמבוד", התבקשה החשודה לכוון את בנה, אשר עמד בפני גיוס לצה"ל, לשירות באגף המודיעין בצה"ל ובתוך כך, ובתיווכה, שוחח "ראמבוד" באמצעות הטלפון עם הבן על מנת לחוות דעתו על רמת השפה הפרסית שלו (ומבלי שהאחרון מודע להקשר הדברים). עוד עלה כי החשודה הונחתה על ידי "ראמבוד" לאסוף מודיעין אודות בכירים במערכת הביטחון. החשודה השנייה: עצורה נוספת, שעלתה אף היא במסגרת החקירה היא תושבת בית שמש בת 57, שעמדה בקשר עם "ראמבוד" במשך למעלה מארבע שנים, במהלכן ביצעה לבקשתו משימות שונות וקיבלה, במספר מועדים, סכום כולל של כ-5,000 דולרים. פעולות שביצעה החשודה במסגרת קשרי ההפעלה, ולבקשת "ראמבוד": ניסיון לכוון את בנה לשירות בחיל מודיעין, העברת תיעוד צבאי (חוגר ודסקית) של בנה למפעיל, כמו גם צילומים וסרטונים מטקס צבאי מגיוסו של בנה, הקמת מועדון של יוצאי איראן בבית שמש, במסגרת פעילות "קרן מיראז'", והעברת פרטי הישראלים הפעילים בסניף, תמונות וסרטונים מפגישות המועדון ותמונות המשתתפות בפעילות, צילומים של הקלפי, במהלך הבחירות לכנסת ה-23, ניסיון לצלם את השגרירות האמריקאית בירושלים, שלא צלח בשל עיכובה בידי מאבטחי המקום, רכישת אמצעים אלקטרונים והתקנת מצלמה נסתרת בביתה, הוכוונה להתקרב לחברת-כנסת, ביצעה מהלכים פעילים לטובת חיזוק הקשר עם חברת הכנסת והעבירה מידע על הקשר ביניהן, התבקשה לבצע משימות נוספות, דוגמת קניית מחשב וטלפון-נייד ופתיחת בית עסק. חשודה שלישית: תושבת כפר סבא בת 47, עלתה בחקירה כמי שהעבירה לחשודה השנייה, בשתי הזדמנויות שונות כספים מ"ראמבוד". הכספים נתקבלו באמצעות קרובת משפחתה שהגיעה מאיראן לביקור בישראל, וכן במסגרת פגישה עם שליח מטעמו של "ראמבוד" בתורכיה. חשודה רביעית: בת 50 תושבת ירושלים, עמדה בקשר עם "ראמבוד " במשך כשנה וחצי עד למעצרה. במסגרת הקשר העביר לה 1,240 דולרים אוסטרליים, קיבל ממנה פרטי מידע שונים, וביקש להשתתף עימה במיזמים עסקיים ומיזמי צדקה בישראל, אותם יממן. במהלך החודש האחרון, הגישה פרקליטות מחוז ירושלים לבית המשפט המחוזי בירושלים, כתבי אישום חמורים כנגד המעורבים. גורם בכיר בשב"כ אמר: "מדובר בפרשייה חמורה, בה נחשפה וסוכלה כוונה להקים רשת ריגול עבור איראן, שפעלה בתחומי מדינת ישראל. במקרה זה, אנו עדים לניסיונות ריגול בתחומי ישראל, באמצעות פניה בכיסוי "תמים" לישראליות ודרדורן לקשר ממושך. זאת, חרף חשדן של הנחקרות כי מדובר בגורם מודיעין איראני, ונוכח בחירתן להמשיך עימו את הקשר ואף לבצע עבורו משימות. במעשיהם החמורים סיכנו המעורבים את עצמם, את בני משפחתם וכן אזרחים ישראלים תמימים, שפרטיהם הועברו למודיעין האיראני, זאת בנוסף למידע שהועבר על יעדים ישראלים ואמריקאים בישראל באופן שעלול לשמש למטרות טרור". "גורמי המודיעין האיראנים עושים שימוש נרחב ברשת האינטרנט, ובעת האחרונה מזוהה עליה במספר הפניות מסוג זה לאזרחים ישראלים. זאת, לצורך איסוף מידע שעלול לסייע לאיראן במאבקה נגד ישראל, העברת הנחיות לביצוע משימות ואף "משיכת" ישראלים לחו"ל במטרה לפגוע בהם. שירות הביטחון הכללי ימשיך לסכל את פעילות המודיעין האיראני, לרבות תוך ניטור פעילותו במרחב הרשתי. אנו קוראים לאזרחי מדינת ישראל לגלות ערנות לכל פניה או בקשה חריגה, שקיבלו במרחב הווירטואלי, קל וחומר מגורמים המזדהים כאיראנים", הוסיפו בשב"כ. תמונה: תקשורת שב"כ בצילום תמונה: הסוכן האיראני, "ראמבוד"

אלימות והתנהגות תוקפנית תוקפנות היא התנהגות בלתי נשלטת הכרוכה באופן שגרתי בשחרור רגש הכעס. תוקפנות בלתי נשלטת והתנהגות אלימה עלולות ליצור עלויות כבדות לחברה. ישנן גישות תיאורטיות שונות למקור הפסיכולוגי של אלימות. אלימות היא בדרך כלל פעולה מלומדת, על פי ביהביוריסטים, ואלימות כרוכה במניע המתרחש בגלל חסימה, לא בגלל אינסטינקט, על פי הנחות היסוד של תוקפנות. המכשולים המונחים מול הפרט במהלך התפתחותם מאלצים אותם להסתגל לחברה. עם הזמן, דחיפה זו מרחיקה לעתים קרובות את האדם ומרחיקה אותם. ככל שהאדם המושפע מלחץ זה נחסם, המוטיבציה שלהם דוחפת אותם לאלימות (בנדורה, 1973). על פי "תיאוריית האינסטינקטים", אלימות היא אינסטינקט ואינה חייבת להיות בהכרח תגובה לגירויים חיצוניים (גולץ', טופלולו, אונסאל ואלטינטאש, 2012). לדברי קונרד לורנץ, זיגמונד פרויד ודונלד וודס ויניקוט, תוקפנות היא טבעית. לדברי תאוריות אלה, אלימות פנימית מנומסת היא כמו מפלצת מחכה לצאת מגוף האדם כאשר הוא מוצא את התנאים הדרושים. למעשה, זה לא מספיק כדי להסביר אלימות עם תיאוריה אחת. לכן, לאור כל התיאוריות, זו תהיה גישה מדויקת יותר לטפל בתופעה זו באופן רב-כיווני מנקודת מבט חברתית, ביולוגית ופסיכולוגית. אנשים הם השתקפויות של מערכות יחסים שהוקמו בתוך הסביבה שלהם. התקופה שבין לידה לגיל 6 היא התקופה הקריטית ביותר להתפתחות האישיות בחיי האדם (Güneş, 2017). הטראומה של תקופה זו מובילה את הילד לפתח כעס, תוקפנות ונסיגה חברתית, וכתוצאה מכך לזהות את העולם החיצון ואת האנשים כלא אמינים. מחקר נערך על 100 אנשים שהורשעו ברצח בפשעים מדרגה ראשונה על האופן שבו "טראומות ילדות משפיעות על מצב השליטה" וכתוצאה ממחקר זה מצאה כי כעס קשור קשר הדוק לטראומה בילדות. בנוסף, חוויות טראומטיות אלה נמצאו כגורם הסיכון בהתנהגויות פליליות ואנטי-חברתיות אחרות. לאור כל זאת, שרשרת האירועים כגון הפרעות סומטיות, הפרעות אישיות, אלימות מוגברת, הפרעות מיניות ובעיות בתקשורת חברתית מעוררות זו את זו כתוצאה מכך שהילד הטראומטי מאבד את ההערכה העצמית (Öztürk, 2020). תוצאות המחקר של קורדר ועמיתיו (1976), שבחן גורמים משפחתיים הקשורים להתעללות פיזית בהיסטוריה של רוצחים צעירים, התעללות מינית, חוסר יציבות במצבו/מגוריו של המטפל, היעדר האב ושימוש באלכוהול/סמים, מצאו כי ההורה הפגין שמונה גורמים משפחתיים שליליים, כולל בעל היסטוריה פסיכיאטרית, היסטוריה פלילית, ובעבר עסקה באלימות במשפחה. עדים להתעללות פיזית ואלימות בבית הם שני הגורמים החשובים ביותר. התעללות פיזית וחשיפה לאלימות השפיעו על אנשים בשתי דרכים שונות. ראשית, ילדים המתגוררים בבתים שבהם התעללות ואלימות נפוצים אינם יכולים לחוות טיפול הולם וחברתיות ממטפלים (קורדר, בול, הייזליפ, רולינס ובומונט, 1976). עם הזמן, ילדים אלה יכולים לחפש מקורות סיפוק מיידיים, אשר מדי פעם גורמים לפיצוצים אלימים כאשר הם מרגישים חסומים. שנית, היא יכולה לייצר את ההשפעות של אלימות, דוגמנות ונורמליזציה בתוך משק הבית (Sorrells, 1977). היכולת לפתור בעיות אצל ילדים לא מנוטרלים כרוכה בתקשורת, סוציאליזציה והתפתחות מתאימה לגיל, בעוד גישות אגרסיביות יותר מופיעות במקום לתקשר ביעילות כדי לפתור בעיות אצל אנשים בטראומה. בגיל מאוחר יותר, התנהגות זו מתחזקת ואופיו של הפרט מעוצב בהתאם. תוצאות המחקר של ווייט ווידום בשנת 2003 הראו לנו כי שיעורי ההתעללות בנשותיהם בעתיד של ילדים שהיו עדים או היו נתונים לאלימות במשפחה (White & Widom, 2003) היו בולטים יותר. לכן, קורבנות של טראומה בילדות אגרסיבית צפויים להפוך לאלים בהמשך חייהם (Mihalic &Elliott, 1997). תחילת גיל ההתבגרות, ואחריה אוזלת יד בפתרון בעיות, קושי בתקשורת, כישלון בקבלת החלטות רציונליות והיעדר סוציאליזציה ובדידות יביאו ויביאו לאלימות נוספת אצל אנשים כאלה (Güleç et. all., 2012). בהיסטוריה של שימוש בסמים, 31% מהנשים ו -50% מהגברים נמצאו קורבנות של התעללות פיזית ו / או מינית בילדות (קלארק, שטיין, סובוטה, מרסי והאנה, 1999). לאור כל זאת, כאשר אנו מסתכלים מהחלון, הטענה כי תוקפנות קיימת בטבע היא מדויקת במידה מסוימת. מצד שני, בני אדם הם ישויות למידה, ואלימות היא התנהגות מלומדת והיא תופעה התפתחותית על פי תיאוריות למידה חברתית. בנדורה, אחד המומחים המובילים בתחום, תמך מאוד בעמדה כי ניתן לפתח תופעה אגרסיבית זו על ידי עדים לאלימות, העתקה ובסופו של דבר ללמוד את התנהגות בלתי הולמת זו. "ללמידה יש שתי דרכים: אנו לומדים מהסביבה והסביבה משנה את עצמה באמצעות הפעולות שלנו" (בנדורה וולטרס, 1977). כאשר אנו מסתכלים על התוכן של תופעת התוקפנות, הפרות שמתחילות במשפחה בגיל צעיר גורמות לטראומה פסיכולוגית חמורה, הפרעות התנהגותיות בגיל ההתבגרות, מתדלקות שנאה ומנרמלות את הרגשות האלה ככל שהזמן עובר. למעשה, התנהגויות אלה יועתקו על ידי הילד וימשיכו בדרכים שונות לאורך כל חייו. בסופו של דבר, התופעות הקובעות כיצד האלימות תוצג לאחר הלידה הן החברה והמשפחה. רשימת מקורות בנדורה, א. (1973). תוקפנות: ניתוח למידה חברתית. פרנטיס-הול: צוקי אנגלווד, ניו ג'רזי. בנדורה, א. ו-וולטרס, ר. ה. (1977). תורת הלמידה החברתית (כרך א'). אנגלווד צוקים, ניו ג'רזי. קלארק, ג'יי, סטיין, ד"ר, סובוטה, מ', מ', מרסי, מ' והאנה, ל. (1999). קורבנות כקורבנות: תוקפנות פיזית על ידי אנשים עם היסטוריה של התעללות בילדות. ארכיון הרפואה הפנימית, 159(16), 1920-1924. https://doi.org/10.1001/archinte.159.16.1920 קורדר, ב. פ., בול, ב.C, הייזליפ, ט.M, רולינס, ר', ובומונט, ר' (1976). השוואה עם רצח אחר בגיל ההתבגרות. כתב העת האמריקאי לפסיכיאטריה. גולץ', ח', Topaloğlu, M., Ünsal, D., & ALTINTAŞ, M. (2012). Bir kısır döngü olarak şiddet. Psikiyatride Güncel Yaklaşımlar, 4(1), 112-137. גונץ, נ' (2017). 0-6 yaş arası çocukların gelişim düzeyleri ile annelerinin aile işlevleri ve yaşam doyumları arasındaki ilişkinin incelenmesi. מיכאליק, ס. וו ואליוט, ד. (1997). השלכות לטווח קצר וארוך של עבודה בגיל ההתבגרות. נוער וחברה, 28(4), 464-498. Öztürk, E. (2020). Psikotarih, travma ve dissosiyasyon: Çocukluk çağı travmaları, savaşlar ve dissosiyasyonun anamnezi. Psikotarih içinde (1-21). אנקרה: Türkiye Klinikleri. סורלס, ג'יי.M (1977). ילדים שהורגים. פשע ועבריינות, 23(3), 312-320. לבן, ה.ר. ווידום, ק.ס. (2003). אלימות בין בני זוג אינטימיים בקרב ילדים שעברו התעללות והזנחה בבגרותם הצעירה: ההשפעות המתווכות של תוקפנות מוקדמת, אישיות אנטי-חברתית, עוינות ובעיות אלכוהול. התנהגות אגרסיבית: כתב עת רשמי של החברה הבינלאומית למחקר על תוקפנות, 29(4), 332-345. כותבת המאמר: בורקאק אונאל, מתמחה ב- IACS. היא סטודנטית למשפט פלילי ומינהל אכיפת החוק באוניברסיטת קולורדו, ארה"ב. ממוקמת באנקרה, טורקיה. https://theiacs.org/violence-and-aggressive-behavior קרדיט תמונה: אלופדה