טכנולוגית Ultra-Wide Band, או UWB. כדרך לאיתור מדויק מאוד של כל אובייקט במרחב תלת מימדי, פותח במהלך העשור האחרון טכנולוגית UWB. מכל מקום, אינו חלק קנייני כלשהו של ענקית טכנולוגיה אחת, בשל כך, הפך להיות חלק בסיסי של תשתית תקשורת צרכנית (ותעשייתית), כמו Wi-Fi, Bluetooth, ואו סטנדרטים סלולריים של 5G. משתמע מכך שטכנולוגיה זאת נשמעת כמו איזו טכנולוגיה בהתהוות שמבטיחה הרבה אבל קצרה ביישומים זמינים מסחרית משמע, במסלול ה Wi-Fi. מקורו היה בתחילת שנות ה-90 והוא לא התחיל להיות מיינסטרים עד שאפל שילבה אותו במחשב הנייד iBook שלה ב-1999. בה במידה, ל-Wi-Fi, ל-UWB יש מקום לשיפור, וייתכנו עוד יישומים רבים כתוצאה מכך. במחקר שהוכרז בספטמבר 2021, ע"י דינש בהראדיה, עוזר פרופסור באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו. המעבדה שלו עובדת על תקשורת אלחוטית וחישה, הצוות שלו הוכיח ששימוש בסוג חדש של תג-שבב, ניתן להגביר את מהירות ה-UWB בכ-10, בעוד שכמות צריכת מתח החשמל שהוא צורך יכולה להיות מופחתת באותה מידה. זאת ועוד, השיפורים שהתקבלו ידרשו רק עדכון תוכנה לסמארטפונים קיימים המשתמשים בטכנולוגית UWB, היכולים לאפשר מיקום חפץ בחלל בכל אלפית שנייה. כי אם, יאפשר מעקב בזמן אמת אחר אוזניות VR ו-AR, רובוטים ואוטומציה אחרת, חיות מחמד ובעלי חיים, קופסאות במחסן וכל מכשיר אחר שניתן לחבר אליו את טכנולוגית UWB מסוג תגי שבב זעירים. לכן, אין ספק, ש-UWB יכול לשמש עבור כל כך הרבה יישומים שונים כיום ובפרט בעתיד. עם טכנולוגיה מתקדמת זאת המאפשרת מענה מדויק בסנטימטר של "איפה, מתי, ומה", שמספקים מצלמות וחיישנים שונים, אין ספק, התחום עומד להשתנות וכבר הפך לחלק מתקן שמגובה על ידי אפל, גוגל, ב.מ.וו, פולקסווגן וחברות נוספות אחרות, שנועדו לאפשר לכל מי שיש לו סמארטפון מדגם מאוחר - לפתוח ולהתניע את רכבו, מלבד זאת, יכול להקל עלינו לשלוט בכל נורה מחוברת, מנעול, רמקול או גאדג'ט אחר לבית חכם פשוט על ידי הצבעה עליו באמצעות הטלפון או השעון שלנו. בעוד שבניסיונות קודמים לעקוב אחר מיקום בתוך מבנה באמצעות טכנולוגיות אלחוטיות קיימות, כמו Wi-Fi ו-Bluetooth, הם נכשלו מכיוון שנועדו רק להעברת נתונים. לשם כך,UWB מאתר מיקום של אובייקט על ידי מדידת כמה זמן לוקח לגלי רדיו לעבור בין מכשירים ותגים. למעשה, קצת דומה לטכנולוגיית ה-Global Positioning System שבה אנו משתמשים לדברים כמו מפות גוגל, פרט לכך ש-GPS כולל שידורים חד-כיוונים מלוויינים למקלטים שמאזינים על פני כדור הארץ. לעומת ה UWB כרוך בשיחות דו-כיווניות בין, למשל, השבב בתוך סמארטפון לבין מכשיר UWB האחר. כך, תגים בגודל מזערי יעבדו שנים עם סוללה אחת. לצורך זה, לשבבים התואמים UWB יש את החדות לקבוע את מיקומו של אובייקט בטווח של סנטימטר. לעומת זאת, בטכנולוגיות אחרות - אפליקציה אחת שעבורה הוצגו טכנולוגיות קודמות של לוקליזציה פנימית - מפות שעוזרות לנו לנווט בתוך מבנים, או מכוונות אותנו לפריט הנכון על מדף מכולת – גם נכשלו במשך השנים, בשל סיבות, שאינם טכנולוגיות: אף אחד לא הבין איך להרוויח כסף ממיפוי פנים, ונראה שלמשתמשים לא ממש אכפת מטכנולוגיה שאפשר להחליף במשהו פשוט כמו שילוט הולם. ראוי להדגיש שטכנולוגיות לוקליזציה בתוך מבנה עלולות להיכשל באם לא תתקיים הגנה על הפרטיות בעת שימוש בטכנולוגיית ה-UWB, לכן, חלק מכך מייחס את הצורך לשמור על פרטיות המשתמש, ולהגן על נתונים רגישים, משמע, המיקום המדויק של המכשירים שלהם. ואכן, לאחרונה אנו עדים לדיווחים על אנשים שמשתמשים בתגי Apple AirTags כדי לעקוב אחר מכוניות בעת גניבתם, ואו כדי לעקוב אחר אחרים, ובפרט, מראים עד כמה הנתונים האלה יכולים להיות רגישים. אין עוררין, שהגנת הפרטיות היא "שיקול מפתח" של אופן הפעולה של טכנולוגיה מבוססת UWB, וכיצד מותר למפתחים להשתמש בה, אומר דובר אפל. לדוגמה, אפליקציות יכולות להשתמש בטכנולוגיית המיקום המופעלת על ידי UWB של הטלפון רק כשהן פתוחות, ולאחר שהמשתמש נותן הרשאה, לא ניתן לאפליקציות לעקוב אחר מיקומו של משתמש ברקע, הוא מוסיף "UWB מאפשרת נתוני מיקום מדויקים יותר, והאופן שבו הם מוגנים תלויה בידי אפל, גוגל ואחרות", אומר מיקל ויוט, חבר בקבוצת העבודה השיווקית בקונסורציום FiRa וגם מנהל פיתוח עסקי בחברת המוליכים למחצה האמריקאית Qorvo. מחד, הפוטנציאל של UWB הוא הדרך שבה הוא מתחבר לטכנולוגיות אחרות. מאידך, כיום קיים ומהווה תחליף למפתחות וסיסמאות לרכב, ובעתיד בהחלט יכול להיות חלק מתחומים חשובים בעולם הפיזי, החל מפקודת פעולה פשוטה ועד ואיתור מיקום, זהות, ולממשקי מציאות רבודה. יתר על כן, למכוניות חדשות רבות יש מערכות כניסה ללא מפתח. התקן החדש של הקונסורציום הזה מאפשר לרכב להיפתח כאשר אדם עם סמארטפון המותקן בו UWB ונמצא בטווח מסוים מהרכב. כי אם, אפשריות נוספות, למשל, מתן גישה למכונית דרך סמארטפון, מה שיכול להפוך את איסוף רכב שכור בשדה התעופה לפשוט כמו הקשה על קישור בטקסט או בדוא"ל כדי להפוך את הטלפון שלהם ל"מפתח". באופן דומה, ניתן לבצע תשלום בחנות מבלי לגעת ואו להתקרב למכשיר הסליקה, והן, ניתן להיכנס לבניין מבלי להוציא כרטיס או מפתח, והן שימוש במחשב היכול לזהות שבעליו יושב מולו. כל זאת, על ידי האזנה לאות מטלפון נייד או שעון חכם. וכן, יישום פוטנציאלי נוסף על האמור לעיל: הפיכת בתים חכמים לקלים ואינטואיטיביים יותר לשימוש הוכיח את הפוטנציאל שלו, בפעולה פשוטה ניתן לכוון את הטלפון אל כל אחת מהמנורות המצוידות בבית (נורות חכמות), להדליק או לכבות אותן בלחיצה אחת, במקום לפתוח אפליקציה ולגלול אל האור המתאים, כפי שקורה היום. לסיכום, מובן שאם חברות יכולות לקבל תחילה טיפול בהשלכות נושא אבטחת הפרטיות של כל אותם אובייקטים ומכשירים המשדרים ללא הרף נתונים ואו את מיקומם, ברור שהצלחת טכנולוגיה זאת הופכת לזמינה ונפוצה כדי להעניק למכשירים לא רק הכוונה, פעולה, אימות, ואיתור, הן בפנים והן בחוץ, בייחוד גם את היכולת לאתר את עצמם במדויק בתלת מימד ובעתיד במציאות רבודה. מאמר אקדמי בעברית: אלון חן רשימת מקורות Dinesh Bharadia, an assistant professor at the University of California, San Diego Christopher Mims Appeared in the January 8, 2022, print edition as 'The End of Car Keys and More https://www.wsj.com/articles/the-end-of-car-keys-passwords-and-fumbling-with-your-phone-at-checkout-11641618007.

חברת אוקטגון: במסגרת השירותים שלנו, אנחנו מציעים לארגונים, עסקים, מכללות ויחידות העוסקים בתחום האבטחה שירות יצירת תוכן ביטחוני מקצועי - מאמרים, כתבות, סרטונים, מצגות ועוד. דוגמא לסרטון ניתוח אירוע לימודי: https://m.youtube.com/watch?v=Z32Hwq5JSgM

mako: מכת מדינה: כך גונבים מחנויות מותגי יוקרה http://www.mako.co.il/finances-magazine/Article-4497d5771255e71027.htm?share=wa

ב-3 השנים האחרונות תלמידי תיכון מירוחם בונים ומתכנתים את הלוויין. ההתרגשות הייתה גדולה עוד יותר, שעתיים לאחר השיגור, כשקיבלנו את האותות הראשונים המעידים על כך שהלוויין במקום ופועל כשורה. אתמול, יום חמישי 13/1/22 בשעה 10:20 ECT שוגר לוויין ירוחם הראשון מפלורידה על רקטת SpaceX. זה היה השיא של פרויקט מרגש. https://www.youtube.com/watch?v=fr11dGyxsDM&t=5s קרדיט לראש עיריית ירוחם, טל אוחנה https://www.linkedin.com/posts/tal-ohana-7a3a99192_spacex-launches-105-satellites-on-rideshare-activity-6887707230771138560-9K8V

המשטרה עוקבת אחר מכוניות שלא כחוק והתבקשה לנמק מדוע? הרכב העליון בראשות הנשיאה חיות, הורה למשטרה להסביר מדוע היא ממשיכה להשתמש במערכת האכיפה "עין הנץ" למרות שטרם אושרה בחוק. המשמעות: התביעה תתקשה לקדם תיקים הנשענים על נתוניה. שבע שנים אחרי שמשטרת ישראל הציבה לאורך הכבישים במדינה מאות מצלמות מעקב אחרי נהגים מבלי לקבל לכך את אישור הכנסת וללא כל פיקוח, מוציא לה בג"ץ דו"ח אזהרה. הרכב בראשות נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, המשנה לנשיאה ניל הנדל והשופט יצחק עמית, הורה למשטרה לנמק בתוך 90 יום מדוע לא תחדל להשתמש במערכת עד אשר יוסדר השימוש בה בחקיקה מתאימה. השופטים, שדנים בעתירה שהגישו נגד "עין הנץ" האגודה לזכויות האזרח ופרטיות ישראל, מציינים כי הוציאו את הצו לאחר שבחנו את החומרים שהגישו העותרות ואת תגובות המשטרה לגביו. מערכת זיהוי לוחיות רישוי שכבר לפני עשור דווח כי המשטרה מתעניינת ברכישתה, הוצבה לבסוף ב-2015 בכבישים הבין עירוניים, וכוללת מאות מצלמות המתעדות את לוחיות הרישוי של הכלי הרכב. ניתוח אוטומטי של הלוחיות מאפשר למשטרה לזהות בזמן אמת היכן נמצא כל כלי רכב בארץ, מה נתיב נסיעתו והיכן נסע בעבר. המידע נשמר במאגר משטרתי שלא נרשם כחוק במשרד המשפטים, מבלי שהמשטרה הבהירה כמה זמן הוא נשמר, ומבלי שהוגדר בחוק מי רשאי לעשות בו שימוש. לפי הערכות מדובר בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים שביצעה המשטרה ללא אישור הכנסת, ללא פיקוח ציבורי וללא שקיפות. ד״ר מתן גוטמן, הפרשן המשפטי של אולפן ynet וחבר המועצה להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, מסביר כי ״מדובר בהחלטה משמעותית של בג״ץ. בעצם השופטים הוציאו כרטיס צהוב למערכת עין הנץ, ומתריעים בפני המשטרה כי ישנו סיכוי לא מבוטל כי ללא סמכות מפורשת בחוק, ייאסר השימוש במערכת הזו. זו מערכת צילום רבת עוצמה הפוגעת בפרטיות של כל אחד מאיתנו שנוסע בכבישי המדינה. המערכת מצלמת את הרכבים ואת נוסעי הרכבים, ויכולה לעקוב אחר התנועות של כולנו". להחלטה יש כבר משמעויות מיידיות. לפי ד"ר גוטמן, "החלטת בג״ץ יכולה כמובן להשפיע על הליכים פלילים תלויים ועומדים בהם המדינה מבססת את האשמה על ראיות וצילומים מתוך המערכת. כעת ניתן לבקש מבית המשפט שדן בתיק הפלילי להמתין עד הכרעת בג״צ האם השימוש במערכת הוא חוקי והאם הראיות המבוססת על המערכת קבילות״. פי דו"ח מכון המחקר והמידע של הכנסת, בהטמעתן של יכולות ניטור וידאו מתקדמות מתעוררת שאלה בדבר הפוטנציאל לפגיעה ניכרת בחירות הפרט תוך יצירת תיעוד מתמיד שלו, הניתן לחיפוש ולאחזור בכל רגע נתון כך שישמש כנגדו. כמו כן, נשאלת השאלה האם תיעוד כזה מתיישב עם עקרון ההסכמה וצמידות המטרה במקרים בהם אין לאדם ידיעה, שליטה או אפשרות לסרב לתיעוד שלו, או כאשר המטרה איננה מוגדרת בבירור ויכולה לשמש גורמים ומטרות שונות. קיים חשש כי מעקב מתמיד אחר אזרחים יהפוך לנורמה ממסדית ויפגע בחירויות אזרחיות שונות. https://www.ynet.co.il/wheels/news/article/hjgjgca3t

הצי המלכותי הבריטי החל בניסויים עם כלי שיט לא מאוייש. עלות הפיתוח וההצטיידות של הפרוייקט, שהושקעה על ידי בריטניה וצרפת, נאמדת בכ-250 מיליון דולר הצי הבריטי החל לבחון לאחרונה כלי שיט לא מאויש, שמטרתו גילוי וסילוק מוקשים ימיים, כחלק מפיתוח אסטרטגיה כוללת לצי לשימוש בכלים לא מאוישים. פיתוח האסטרטגיה יחד עם טכנולוגיות רלוונטיות, הוא פיתוח משותף בריטי וצרפתי, במסגרת תוכנית בילטראלית, שמטרתה פיתוח יכולות גילוי וסילוק מוקשים. תוכנית שמה לה למטרה לפתח יכולות אלו לאור האיומים המתגברים בזירה הימית בתחום המיקוש. פרוייקט הפיתוח, המכונה "פרוייקט ווילטון", כולל שילוב של סונאר נגרר על גבי כלי שיט, הפועל אוטונומית או נשלט מרחוק. עלות הפיתוח וההצטיידות של הפרוייקט, שהושקעה על ידי שתי המדינות, נאמדת בכ- 250 מיליון דולר. הכלים בעלי יכולת גילוי ונטרול מוקשים מטווח של מספר מיילים ימיים, וצפויים להחליף יכולות של כלי שיט מאוישים, הפועלים כיום במסגרת הציים. אבי טיפוס של כלי שיט כאלו נמסרו לשני הציים, על ידי חברת THALES (הסניף הבריטי של החברה), חברת OCCAR ונציגי משרד ההגנה של שתי המדינות. הצי הבריטי קיבל שלושה כלים מסוג זה. נציג גוף הרכש של משרד ההגנה הבריטי, קומודור סטיב פרסט, הצהיר בתקשורת הבריטית, כי יכולות גילוי וסילוק המוקשים של הצי הבריטי "אמיתיות, קורות והועברו לצי". "לצי הבריטי", אמר הקומודור, "יש עוד ללמוד רבות כיצד להפעיל את הכלים ולשלבם בלוחמת המיקוש הכוללת של הצי. יכולות אלו של הצי הבריטי מתפתחות עוד ועוד". קרדיט: ד"ר אייל פינקו https://www.israeldefense.co.il/node/53285

איזון בין אבטחה חכמה ומבצעיות גבוהה - מיצוב יחידת הביטחון בארגון איומי האבטחה גברו בשנים האחרונות; יכולת היריב, התחכום והטכנולוגיה התעצמו והם מחייבים מאמצי אבטחה ומוכנות אבטחתית גבוהה עוד יותר. בתוך כך, מנהל הביטחון נאלץ להתמודד עם משימות ואתגרים שונים בתחומי מניעת גישה לתשתיות ולנכסים ארגוניים, אבטחה פיזית, ביטחון שלומם של העובדים, סייבר, מהימנות וטוהר מידות, מוכנות והיערכות לחירום. בין לבין, לא מעט אירועים בשגרה המצריכים מעורבות, קשב ולעיתים מענה מיידי - טורפים את הקלפים שוב ושוב ומשאבי כוח האדם ביחידות הביטחון כוללים, בעיקר, אנשי שטח הצבועים למשימות שגרה ייעודיות. בתוך כל אלו, נדרש מנהל הביטחון גם למשימות בנוף הניהולי במטרה למצב את יחידת הביטחון ולהוכיח כי הביטחון התפעולי הוא הכרחי בהגנה על האינטרסים של החברה, שהוא מחזיר את ההשקעה ואף רווחי. נוספת על כך התחרות הפוליטית אל מול מנהלי מחלקות אחרים הפועלים, אף הם, מכורח האמונה כי פעילותם היא חיונית לחברה ולארגון. כולם מתחרים על היוקרה והתהודה בארגון, אך יותר מכל על משאבים תקציביים במטרה להשיג נתחים גדולים למחלקתם - מה שיכול להשפיע על המחלקות האחרות בארגון, לרבות צרכי חטיבת הביטחון. תהליכים אלו, מחייבים את מנהל הביטחון בארגון לכישורים ניהוליים, בינאישיים, פוליטיים ויכולות נוספות שמטרתם למצב את משימות הביטחון על סדר היום הארגוני כמשימות חיוניות וכמשימות ליבה ובכך להשיג את המשאבים כמו גם את ההוקרה הראויה בארגון. זו האחרונה הכרחית ותורמת למיצוב יחידת הביטחון ומנהליה באופן שיאפשר קבלת משאבים גם בעתיד. יכולתו של מנהל הביטחון לקדם את מטרותיו ולייעל עסקית את יחידת הביטחון תלויה גם בהיבטים הבאים: ■ כפיפות מנהל הביטחון לדרג הנהלה בכיר (מנכ"ל/משנה למנכ"ל) הקשר הישיר לדרג הנהלה בכיר מבטיח את מעורבות צמרת הארגון בתוכניות העבודה ופעילות יחידת הביטחון. קשר זה, מייצר פעילות ומפגשים שוטפים ממקור ראשון ולא באמצעות גורמי ביניים המתווכים או מדבררים. כפיפות לגורמי ביניים יכולה להיות בעייתית בשל ניגוד עניינים היכול להשליך על התעדוף ועל קבלת ההחלטות. לשיטה זו, כפיפות מנהל הביטחון למנהל התפעול בארגון יכולה להוביל לתעדוף משימות תפעוליות אחרות העשויות לפגוע ביעדיו של מנהל הביטחון בארגון. מאידך הכפיפות והקשר הישיר עם המנכ"ל מאפשר להניח את הצרכים על שולחן מקבל ההחלטות בצורה שוויונית, הוגנת ונטולת אינטרסים. מובן הוא, שגם למנכל ישנם אילוצים ותעדופים, אך בגין קשר זה קיימת היכולת להשפיע ואף לשנות החלטות, אם צריך. את הכפיפות לדרג ההנהלה יש לתחזק ברמת מחויבות גבוהה; יחסי עבודה ורמה מקצועית גבוהה התורמת לארגון, השתתפות ומעורבות בדיוני הנהלה בכירים (מהלך חזק בפני עצמו בכדי למצב את מנהל הביטחון ויחידתו בארגון) ואף תהליכים של קח ותן ופשרה במקומות שניתן לחתוך ולוותר, תוך הבנה הדדית. ■ ROI - יכולות להצדיק תקציבים, יעילות כלכלית והחזר השקעה לארגון היכולת להוכיח הצדקה לתקציבי האבטחה לרבות בסייבר מורכבת. שכן, לא תמיד ניתן להוכיח כי ההשקעה באבטחה תרמה דה-פקטו או מנעה אירוע אבטחתי. לא פעם נתקל התוקף בחומות אבטחה (הן במימד הפיזי והן במימד הסייבר) המקשות על ביצוע או השלמת המשימה. הגם שמדובר בהצלחה כבירה, אין תמיד את היכולת לשקף זאת ובגין כך אין יכולת למדוד זאת ובכל זאת, קיימים תהליכים כהצלחה שיאפשרו להוכיח כי ההשקעה תניב החזרים משמעותיים לארגון. השימוש בסטטיסטיקות ומודיעין (יידון בפסקה הבאה) מסייע לתקף את האיומים ולהציגם להנהלה באופן שיתמוך את הצורך וההבנה כי המשמעות היא מניעת אירוע לעתיד. ■ מנהל הביטחון, כיתר המנהלים בארגון, חייב לשלב בזרגון היומיומי מושגים וערכים פיננסיים, כדוגמת: ROI - כחלק מתהליך הערכת כדאיות פעולה או השקעה הכרוכה בכסף או משאב אחר. כך, לדוגמה, שילוב מערכת ביומטרית המבצעת תהליך סריקה תוך כדי תנועה על פני מערכת המצריכה מגע פיזי הכרוך בעיכוב של הנבדק, זמן תחזוקה לחיטוי וכד'. שילוב מערכת כזו תאפשר תנועה מהירה בידוק מהיר יותר של קהל האורחים ושיפור הביצועים בסינון הקהל, ומכאן כדאיות הפעולה ו/או ההשקעה. ■ Trade Off שקלול תמורות - מצב הגורם להפסד באיכויות מסוימות, בכמויות מסוימות או בהיבטים מסוימים, אך בתמורה גורם לרווח באיכויות, בכמויות או בהיבטים אחרים. לדוגמה: הצבת מצלמה באזור מסוים כתחליף אפשרי לכח אנושי. ■ Cost Effective כדאיות כלכלית - לא פעם, עיון ולמידת סקר הסיכונים יעלה כי קיימים מספר סיכונים ארגוניים בזירות שונות ששילוב בקרה או מערכת ייעודית נותן מענה רוחבי לצרכים נוספים ממערכת אחת. לדוגמה: הצטיידות במצלמת אבטחה מתקדמת הכוללת גם יכולת של מדידת חום ומדידת מרחק בקהל היא כדאית בשל העובדה שהיא נותנת מענה למספר צרכים ולפיכך קיימת כדאיות כלכלית גבוהה החוסכת משאבים לארגון. השימוש בטרמינולוגיה הנכונה ובמושגים אלו, יאפשר תהליכי הצטיידות יעילים ברוח הארגון. ■ בניית תוכנית עבודה ריאלית ע“י תיקוף באמצעות מודיעין סקטוריאלי ותרגילי משבר וחירום: תוכניות העבודה, על משמעויות המשאבים כמו גם עמידה ביעדים, נבחנות גם ע“י מקבלי ההחלטות בארגון. קיימת ציפייה, להצדקת היעדים והצורך במשאבים. אי לכך, חייב מנהל הביטחון לדייק ולהציב בראש סדר העדיפויות צרכים חיוניים של ממש. כאשר מדובר במשתנים התלויים גם בסובייקטיביות המשימה לשם דיוק היעדים אזי היא לא פשוטה. באופן טבעי, מנהל אבטחה בעל זיקה לטכנולוגיה ישקיע במערכות טכנולוגיות, מנהל אבטחה בעל זיקה לעולם המהימנות ישאף השקיע באיום מבפנים ואילו מנהל אבטחה בעל זיקה לעולם הלחימה ישאף להשקיע בעיקר במאבטחים ואמצעי לחימה. איזה מהם הוא המדויק ביותר? במשאבי תקציב מוגבלים האם נבחר לחזק את יכולות האבטחה ע“י הצטיידות בנשקים חדשים או שנשקיע במערכות אנליטיקה לאיתור פוטנציאל של איום פנימי? השימוש במודיעין וסטטיסטיקות יכולים לשמש כתהליך שיטתי התומך את ההחלטות; איסוף תובנות מודיעין בסקטור מסוים היכולות להצביע על איומים מפנים הארגון אל מול מודיעין בסקטור אחר אשר יעלה דווקא איומים חיצוניים, שלא מתוך הארגון עצמו. בהקשר זה נציין, כי גם המערכות הטכנולוגיות בתוך הארגון כחלק מה-Big Data מייצרות לא מעט מידע שיכול לתמוך גם את הצרכים, היעדים ותוכניות העבודה. תרגילי חירום המתבצעים ע“י גורמים מקצועיים הם כלי עזר שיכול להצביע ולכוון לצרכים וליעדים. תרגילים אלו, שעורכים סימולציה על מצבי אמת, נערכים ע“י גורמים מומחי תוכן בעלי ניסיון היודעים לאמוד את הפערים ולסכמם בדו“ח שמטרתו לתמוך את תוכנית העבודה העתידית במטרה לגשר על פערים אפשריים. ■ אימוץ המושג אבטחה חכמה ויעילה לצד חדשנות טכנולוגית: כטבעה, האבטחה גורמת לעיתים לאי נוחות לקהל העובדים, המנהלים או המבקרים. משכך, יכולה להיתפס לעיתים כמסורבלת ולא יעילה בהכרח. אימוץ המושג אבטחה חכמה יסייע בידי מנהל הביטחון בוויסות משאבי הביטחון באופן יעיל ונכון (אם כי צריך לזכור לא לייצר דפוסי עבודה קבועים בראיית התוקף). המושג, תפס תאוצה בעיקר בעולם התעופה וההבנה כי היכולת להתמודד עם קהל נוסעים רב (אלפים ביום) בשדות תעופה רק הולך וגובר. לשם המחשת המושג וגזירת תובנות, נתרכז בניתוח והניסיון הנצבר בהטמעת אבטחה חכמה בשדות התעופה. ההבנה כי בדיקת מאות נוסעים באמצעות שיטות הבידוק הקלאסיות עלולה לפגוע בחוויית הנוסעים ולעכבם וכן לגרום להפסדים כספיים (לרבות תביעות משפטיות), הביאו לכך כי המשאבים תביעות משפטיות לתשומות האבטחה בשדות התעופה כוונו בהתאמה לסיכון (סיכון מותאם אישית). בהתאם לכך, שולבו טכנולוגיות ייעודיות שמטרתן, לאתר את החשודים בשלבים המוקדמים עוד לפני תהליכי הבידוק בשדות התעופה. טכנולוגיות אלו מתבססות על רשת האינטרנט OSINT (Open-Source Intelligence)ניתוח קשרים, ידיעות ופוסטים ברשתות החברתיות, הצלבת שמות במאגרים שונים בהקשרי פח“ע וטרור. הן גם כוללות יכולות של ניתוח המטא-דאטה שמטרתו להפיק מידע ערכי נוסף מהמידע הרלוונטי (מידע על המידע(. יכולות אלו מאפשרת גם מבט רטרוספקטיבי על רצף האירועים, קשרים בין ישויות, פעילויות ברשתות החברתיות, מידע על עסקאות פיננסיות (כדוגמת רכישת כרטיסי טיסה באופן לא שגרתי), דפוסי נסיעות, פעילות גלישה באינטרנט ועוד. זאת ועוד, אתגר האבטחה בשדות תעופה הופך להיות גדול יותר משיש צורך בתהליכי בדיקה קפדניים המתבצעים, לרוב, ללא מגע יד אדם ובאופן שלא ”מטריד“, פוגע או מעכב את הנוסעים והשבים. כך, לדוגמה, חברת התעופה Airlines Delta, מבצעת פיילוט המשלב טכנולוגיה חדשה לזיהוי פנים במטרה לצמצם את הזמן בין ההגעה לשדה התעופה ועד להושבת הנוסעים במושביהם. אבטחה יעילה וחכמה היא נגזרת של ניתוח איומים וצרכים הנשענת על שילוב של טכנולוגיות אבטחה ויכולות למיצוי מידע רלוונטי מה-Data Big ובשנים האחרונות שילוב גובר של AI (בינה מלאכותית(. אופן שימוש שכזה הוא כמכפיל כח בתהליכי אופטימיזציה לסיכונים אפשריים וייעול תהליכים. מימוש שכזה, מסייע ותומך החלטות כמו גם מפחית עלויות תפעוליות ומשאבים ומצמצם את החיכוך האנושי עם גורמי האבטחה (גם בהיבטים הבריאותיים שהכתיבה הקורונה). מובן הוא, שיש לשלב תהליכי שבירת שגרה במטרה למנוע דפוסים קבועים, או ”הנחות“ אפשריות בתהליכי העבודה לניצול בראיית התוקף. יש לשלב גם תהליכי אדם בממשקים עם גורמי האבטחה האנושיים (מאותן סיבות). כותב המאמר: אור שלום, מרצה באוניברסיטת אריאל – לימוד ביטחון, מומחה ויועץ לאבטחה, ביטחון וסייבר. רשימת מקורות ע"פ נתוני) UNWATO ארגון התיירות העולמי של האו"ם(, כ- 1.45 מיליארד בני אדם עברו בשדות התעופה בשנת 2019. https://i-hls.com/he/archives/105391 https://www.shabak.gov.il/heritage/affairs/pages/april1986.aspx