עירנות מובילה לזיהוי מוקדם.

עירנות היא מצב תמידי אך לא ניתן לקבל תוצאה איכותית באם נשחק את יכולות הזיהוי שלנו כי הקצאת האנרגיה הנדרשת הנה מוגבלת.לכן חלוקת האחריות בתפקיד "הצופה סורק" צריכה להתחלק למספר רב ככל הניתן של שותפים.שותפים אלו נמצאים בסביבתנו:
• עובדי הארגון
• נותני שירות
• מתנדבים
• עסקים סמוכים
• ועוד..
בכול ארגון ניתן לבנות מערך תומך בעזרת תוכנית הכשרה מתאימה וגיוס רעיוני ליתרונות של מודעות ועירנות אישית וכללית.
השלב השני הנו: בניית דרכי תקשורת יעילים ומהירים עם המערך הסביבתי.
יש לבנות תוכנית המשלבת אימון הכשרה ולומדה ולהתאים בכול רמת ידע נדרשת ומותאמת מקומית.

האם אתם משתמשים בסובבים אותנו למערך מזהה ומתריע?