אלימות והתנהגות תוקפנית תוקפנות היא התנהגות בלתי נשלטת הכרוכה באופן שגרתי בשחרור רגש הכעס. תוקפנות בלתי נשלטת והתנהגות אלימה עלולות ליצור עלויות כבדות לחברה. ישנן גישות תיאורטיות שונות למקור הפסיכולוגי של אלימות. אלימות היא בדרך כלל פעולה מלומדת, על פי ביהביוריסטים, ואלימות כרוכה במניע המתרחש בגלל חסימה, לא בגלל אינסטינקט, על פי הנחות היסוד של תוקפנות. המכשולים המונחים מול הפרט במהלך התפתחותם מאלצים אותם להסתגל לחברה. עם הזמן, דחיפה זו מרחיקה לעתים קרובות את האדם ומרחיקה אותם. ככל שהאדם המושפע מלחץ זה נחסם, המוטיבציה שלהם דוחפת אותם לאלימות (בנדורה, 1973). על פי "תיאוריית האינסטינקטים", אלימות היא אינסטינקט ואינה חייבת להיות בהכרח תגובה לגירויים חיצוניים (גולץ', טופלולו, אונסאל ואלטינטאש, 2012). לדברי קונרד לורנץ, זיגמונד פרויד ודונלד וודס ויניקוט, תוקפנות היא טבעית. לדברי תאוריות אלה, אלימות פנימית מנומסת היא כמו מפלצת מחכה לצאת מגוף האדם כאשר הוא מוצא את התנאים הדרושים. למעשה, זה לא מספיק כדי להסביר אלימות עם תיאוריה אחת. לכן, לאור כל התיאוריות, זו תהיה גישה מדויקת יותר לטפל בתופעה זו באופן רב-כיווני מנקודת מבט חברתית, ביולוגית ופסיכולוגית. אנשים הם השתקפויות של מערכות יחסים שהוקמו בתוך הסביבה שלהם. התקופה שבין לידה לגיל 6 היא התקופה הקריטית ביותר להתפתחות האישיות בחיי האדם (Güneş, 2017). הטראומה של תקופה זו מובילה את הילד לפתח כעס, תוקפנות ונסיגה חברתית, וכתוצאה מכך לזהות את העולם החיצון ואת האנשים כלא אמינים. מחקר נערך על 100 אנשים שהורשעו ברצח בפשעים מדרגה ראשונה על האופן שבו "טראומות ילדות משפיעות על מצב השליטה" וכתוצאה ממחקר זה מצאה כי כעס קשור קשר הדוק לטראומה בילדות. בנוסף, חוויות טראומטיות אלה נמצאו כגורם הסיכון בהתנהגויות פליליות ואנטי-חברתיות אחרות. לאור כל זאת, שרשרת האירועים כגון הפרעות סומטיות, הפרעות אישיות, אלימות מוגברת, הפרעות מיניות ובעיות בתקשורת חברתית מעוררות זו את זו כתוצאה מכך שהילד הטראומטי מאבד את ההערכה העצמית (Öztürk, 2020). תוצאות המחקר של קורדר ועמיתיו (1976), שבחן גורמים משפחתיים הקשורים להתעללות פיזית בהיסטוריה של רוצחים צעירים, התעללות מינית, חוסר יציבות במצבו/מגוריו של המטפל, היעדר האב ושימוש באלכוהול/סמים, מצאו כי ההורה הפגין שמונה גורמים משפחתיים שליליים, כולל בעל היסטוריה פסיכיאטרית, היסטוריה פלילית, ובעבר עסקה באלימות במשפחה. עדים להתעללות פיזית ואלימות בבית הם שני הגורמים החשובים ביותר. התעללות פיזית וחשיפה לאלימות השפיעו על אנשים בשתי דרכים שונות. ראשית, ילדים המתגוררים בבתים שבהם התעללות ואלימות נפוצים אינם יכולים לחוות טיפול הולם וחברתיות ממטפלים (קורדר, בול, הייזליפ, רולינס ובומונט, 1976). עם הזמן, ילדים אלה יכולים לחפש מקורות סיפוק מיידיים, אשר מדי פעם גורמים לפיצוצים אלימים כאשר הם מרגישים חסומים. שנית, היא יכולה לייצר את ההשפעות של אלימות, דוגמנות ונורמליזציה בתוך משק הבית (Sorrells, 1977). היכולת לפתור בעיות אצל ילדים לא מנוטרלים כרוכה בתקשורת, סוציאליזציה והתפתחות מתאימה לגיל, בעוד גישות אגרסיביות יותר מופיעות במקום לתקשר ביעילות כדי לפתור בעיות אצל אנשים בטראומה. בגיל מאוחר יותר, התנהגות זו מתחזקת ואופיו של הפרט מעוצב בהתאם. תוצאות המחקר של ווייט ווידום בשנת 2003 הראו לנו כי שיעורי ההתעללות בנשותיהם בעתיד של ילדים שהיו עדים או היו נתונים לאלימות במשפחה (White & Widom, 2003) היו בולטים יותר. לכן, קורבנות של טראומה בילדות אגרסיבית צפויים להפוך לאלים בהמשך חייהם (Mihalic &Elliott, 1997). תחילת גיל ההתבגרות, ואחריה אוזלת יד בפתרון בעיות, קושי בתקשורת, כישלון בקבלת החלטות רציונליות והיעדר סוציאליזציה ובדידות יביאו ויביאו לאלימות נוספת אצל אנשים כאלה (Güleç et. all., 2012). בהיסטוריה של שימוש בסמים, 31% מהנשים ו -50% מהגברים נמצאו קורבנות של התעללות פיזית ו / או מינית בילדות (קלארק, שטיין, סובוטה, מרסי והאנה, 1999). לאור כל זאת, כאשר אנו מסתכלים מהחלון, הטענה כי תוקפנות קיימת בטבע היא מדויקת במידה מסוימת. מצד שני, בני אדם הם ישויות למידה, ואלימות היא התנהגות מלומדת והיא תופעה התפתחותית על פי תיאוריות למידה חברתית. בנדורה, אחד המומחים המובילים בתחום, תמך מאוד בעמדה כי ניתן לפתח תופעה אגרסיבית זו על ידי עדים לאלימות, העתקה ובסופו של דבר ללמוד את התנהגות בלתי הולמת זו. "ללמידה יש שתי דרכים: אנו לומדים מהסביבה והסביבה משנה את עצמה באמצעות הפעולות שלנו" (בנדורה וולטרס, 1977). כאשר אנו מסתכלים על התוכן של תופעת התוקפנות, הפרות שמתחילות במשפחה בגיל צעיר גורמות לטראומה פסיכולוגית חמורה, הפרעות התנהגותיות בגיל ההתבגרות, מתדלקות שנאה ומנרמלות את הרגשות האלה ככל שהזמן עובר. למעשה, התנהגויות אלה יועתקו על ידי הילד וימשיכו בדרכים שונות לאורך כל חייו. בסופו של דבר, התופעות הקובעות כיצד האלימות תוצג לאחר הלידה הן החברה והמשפחה. רשימת מקורות בנדורה, א. (1973). תוקפנות: ניתוח למידה חברתית. פרנטיס-הול: צוקי אנגלווד, ניו ג'רזי. בנדורה, א. ו-וולטרס, ר. ה. (1977). תורת הלמידה החברתית (כרך א'). אנגלווד צוקים, ניו ג'רזי. קלארק, ג'יי, סטיין, ד"ר, סובוטה, מ', מ', מרסי, מ' והאנה, ל. (1999). קורבנות כקורבנות: תוקפנות פיזית על ידי אנשים עם היסטוריה של התעללות בילדות. ארכיון הרפואה הפנימית, 159(16), 1920-1924. https://doi.org/10.1001/archinte.159.16.1920 קורדר, ב. פ., בול, ב.C, הייזליפ, ט.M, רולינס, ר', ובומונט, ר' (1976). השוואה עם רצח אחר בגיל ההתבגרות. כתב העת האמריקאי לפסיכיאטריה. גולץ', ח', Topaloğlu, M., Ünsal, D., & ALTINTAŞ, M. (2012). Bir kısır döngü olarak şiddet. Psikiyatride Güncel Yaklaşımlar, 4(1), 112-137. גונץ, נ' (2017). 0-6 yaş arası çocukların gelişim düzeyleri ile annelerinin aile işlevleri ve yaşam doyumları arasındaki ilişkinin incelenmesi. מיכאליק, ס. וו ואליוט, ד. (1997). השלכות לטווח קצר וארוך של עבודה בגיל ההתבגרות. נוער וחברה, 28(4), 464-498. Öztürk, E. (2020). Psikotarih, travma ve dissosiyasyon: Çocukluk çağı travmaları, savaşlar ve dissosiyasyonun anamnezi. Psikotarih içinde (1-21). אנקרה: Türkiye Klinikleri. סורלס, ג'יי.M (1977). ילדים שהורגים. פשע ועבריינות, 23(3), 312-320. לבן, ה.ר. ווידום, ק.ס. (2003). אלימות בין בני זוג אינטימיים בקרב ילדים שעברו התעללות והזנחה בבגרותם הצעירה: ההשפעות המתווכות של תוקפנות מוקדמת, אישיות אנטי-חברתית, עוינות ובעיות אלכוהול. התנהגות אגרסיבית: כתב עת רשמי של החברה הבינלאומית למחקר על תוקפנות, 29(4), 332-345. כותבת המאמר: בורקאק אונאל, מתמחה ב- IACS. היא סטודנטית למשפט פלילי ומינהל אכיפת החוק באוניברסיטת קולורדו, ארה"ב. ממוקמת באנקרה, טורקיה. https://theiacs.org/violence-and-aggressive-behavior קרדיט תמונה: אלופדה

טכנולוגית Ultra-Wide Band, או UWB. כדרך לאיתור מדויק מאוד של כל אובייקט במרחב תלת מימדי, פותח במהלך העשור האחרון טכנולוגית UWB. מכל מקום, אינו חלק קנייני כלשהו של ענקית טכנולוגיה אחת, בשל כך, הפך להיות חלק בסיסי של תשתית תקשורת צרכנית (ותעשייתית), כמו Wi-Fi, Bluetooth, ואו סטנדרטים סלולריים של 5G. משתמע מכך שטכנולוגיה זאת נשמעת כמו איזו טכנולוגיה בהתהוות שמבטיחה הרבה אבל קצרה ביישומים זמינים מסחרית משמע, במסלול ה Wi-Fi. מקורו היה בתחילת שנות ה-90 והוא לא התחיל להיות מיינסטרים עד שאפל שילבה אותו במחשב הנייד iBook שלה ב-1999. בה במידה, ל-Wi-Fi, ל-UWB יש מקום לשיפור, וייתכנו עוד יישומים רבים כתוצאה מכך. במחקר שהוכרז בספטמבר 2021, ע"י דינש בהראדיה, עוזר פרופסור באוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו. המעבדה שלו עובדת על תקשורת אלחוטית וחישה, הצוות שלו הוכיח ששימוש בסוג חדש של תג-שבב, ניתן להגביר את מהירות ה-UWB בכ-10, בעוד שכמות צריכת מתח החשמל שהוא צורך יכולה להיות מופחתת באותה מידה. זאת ועוד, השיפורים שהתקבלו ידרשו רק עדכון תוכנה לסמארטפונים קיימים המשתמשים בטכנולוגית UWB, היכולים לאפשר מיקום חפץ בחלל בכל אלפית שנייה. כי אם, יאפשר מעקב בזמן אמת אחר אוזניות VR ו-AR, רובוטים ואוטומציה אחרת, חיות מחמד ובעלי חיים, קופסאות במחסן וכל מכשיר אחר שניתן לחבר אליו את טכנולוגית UWB מסוג תגי שבב זעירים. לכן, אין ספק, ש-UWB יכול לשמש עבור כל כך הרבה יישומים שונים כיום ובפרט בעתיד. עם טכנולוגיה מתקדמת זאת המאפשרת מענה מדויק בסנטימטר של "איפה, מתי, ומה", שמספקים מצלמות וחיישנים שונים, אין ספק, התחום עומד להשתנות וכבר הפך לחלק מתקן שמגובה על ידי אפל, גוגל, ב.מ.וו, פולקסווגן וחברות נוספות אחרות, שנועדו לאפשר לכל מי שיש לו סמארטפון מדגם מאוחר - לפתוח ולהתניע את רכבו, מלבד זאת, יכול להקל עלינו לשלוט בכל נורה מחוברת, מנעול, רמקול או גאדג'ט אחר לבית חכם פשוט על ידי הצבעה עליו באמצעות הטלפון או השעון שלנו. בעוד שבניסיונות קודמים לעקוב אחר מיקום בתוך מבנה באמצעות טכנולוגיות אלחוטיות קיימות, כמו Wi-Fi ו-Bluetooth, הם נכשלו מכיוון שנועדו רק להעברת נתונים. לשם כך,UWB מאתר מיקום של אובייקט על ידי מדידת כמה זמן לוקח לגלי רדיו לעבור בין מכשירים ותגים. למעשה, קצת דומה לטכנולוגיית ה-Global Positioning System שבה אנו משתמשים לדברים כמו מפות גוגל, פרט לכך ש-GPS כולל שידורים חד-כיוונים מלוויינים למקלטים שמאזינים על פני כדור הארץ. לעומת ה UWB כרוך בשיחות דו-כיווניות בין, למשל, השבב בתוך סמארטפון לבין מכשיר UWB האחר. כך, תגים בגודל מזערי יעבדו שנים עם סוללה אחת. לצורך זה, לשבבים התואמים UWB יש את החדות לקבוע את מיקומו של אובייקט בטווח של סנטימטר. לעומת זאת, בטכנולוגיות אחרות - אפליקציה אחת שעבורה הוצגו טכנולוגיות קודמות של לוקליזציה פנימית - מפות שעוזרות לנו לנווט בתוך מבנים, או מכוונות אותנו לפריט הנכון על מדף מכולת – גם נכשלו במשך השנים, בשל סיבות, שאינם טכנולוגיות: אף אחד לא הבין איך להרוויח כסף ממיפוי פנים, ונראה שלמשתמשים לא ממש אכפת מטכנולוגיה שאפשר להחליף במשהו פשוט כמו שילוט הולם. ראוי להדגיש שטכנולוגיות לוקליזציה בתוך מבנה עלולות להיכשל באם לא תתקיים הגנה על הפרטיות בעת שימוש בטכנולוגיית ה-UWB, לכן, חלק מכך מייחס את הצורך לשמור על פרטיות המשתמש, ולהגן על נתונים רגישים, משמע, המיקום המדויק של המכשירים שלהם. ואכן, לאחרונה אנו עדים לדיווחים על אנשים שמשתמשים בתגי Apple AirTags כדי לעקוב אחר מכוניות בעת גניבתם, ואו כדי לעקוב אחר אחרים, ובפרט, מראים עד כמה הנתונים האלה יכולים להיות רגישים. אין עוררין, שהגנת הפרטיות היא "שיקול מפתח" של אופן הפעולה של טכנולוגיה מבוססת UWB, וכיצד מותר למפתחים להשתמש בה, אומר דובר אפל. לדוגמה, אפליקציות יכולות להשתמש בטכנולוגיית המיקום המופעלת על ידי UWB של הטלפון רק כשהן פתוחות, ולאחר שהמשתמש נותן הרשאה, לא ניתן לאפליקציות לעקוב אחר מיקומו של משתמש ברקע, הוא מוסיף "UWB מאפשרת נתוני מיקום מדויקים יותר, והאופן שבו הם מוגנים תלויה בידי אפל, גוגל ואחרות", אומר מיקל ויוט, חבר בקבוצת העבודה השיווקית בקונסורציום FiRa וגם מנהל פיתוח עסקי בחברת המוליכים למחצה האמריקאית Qorvo. מחד, הפוטנציאל של UWB הוא הדרך שבה הוא מתחבר לטכנולוגיות אחרות. מאידך, כיום קיים ומהווה תחליף למפתחות וסיסמאות לרכב, ובעתיד בהחלט יכול להיות חלק מתחומים חשובים בעולם הפיזי, החל מפקודת פעולה פשוטה ועד ואיתור מיקום, זהות, ולממשקי מציאות רבודה. יתר על כן, למכוניות חדשות רבות יש מערכות כניסה ללא מפתח. התקן החדש של הקונסורציום הזה מאפשר לרכב להיפתח כאשר אדם עם סמארטפון המותקן בו UWB ונמצא בטווח מסוים מהרכב. כי אם, אפשריות נוספות, למשל, מתן גישה למכונית דרך סמארטפון, מה שיכול להפוך את איסוף רכב שכור בשדה התעופה לפשוט כמו הקשה על קישור בטקסט או בדוא"ל כדי להפוך את הטלפון שלהם ל"מפתח". באופן דומה, ניתן לבצע תשלום בחנות מבלי לגעת ואו להתקרב למכשיר הסליקה, והן, ניתן להיכנס לבניין מבלי להוציא כרטיס או מפתח, והן שימוש במחשב היכול לזהות שבעליו יושב מולו. כל זאת, על ידי האזנה לאות מטלפון נייד או שעון חכם. וכן, יישום פוטנציאלי נוסף על האמור לעיל: הפיכת בתים חכמים לקלים ואינטואיטיביים יותר לשימוש הוכיח את הפוטנציאל שלו, בפעולה פשוטה ניתן לכוון את הטלפון אל כל אחת מהמנורות המצוידות בבית (נורות חכמות), להדליק או לכבות אותן בלחיצה אחת, במקום לפתוח אפליקציה ולגלול אל האור המתאים, כפי שקורה היום. לסיכום, מובן שאם חברות יכולות לקבל תחילה טיפול בהשלכות נושא אבטחת הפרטיות של כל אותם אובייקטים ומכשירים המשדרים ללא הרף נתונים ואו את מיקומם, ברור שהצלחת טכנולוגיה זאת הופכת לזמינה ונפוצה כדי להעניק למכשירים לא רק הכוונה, פעולה, אימות, ואיתור, הן בפנים והן בחוץ, בייחוד גם את היכולת לאתר את עצמם במדויק בתלת מימד ובעתיד במציאות רבודה. מאמר אקדמי בעברית: אלון חן רשימת מקורות Dinesh Bharadia, an assistant professor at the University of California, San Diego Christopher Mims Appeared in the January 8, 2022, print edition as 'The End of Car Keys and More https://www.wsj.com/articles/the-end-of-car-keys-passwords-and-fumbling-with-your-phone-at-checkout-11641618007.

חברת אוקטגון: במסגרת השירותים שלנו, אנחנו מציעים לארגונים, עסקים, מכללות ויחידות העוסקים בתחום האבטחה שירות יצירת תוכן ביטחוני מקצועי - מאמרים, כתבות, סרטונים, מצגות ועוד. דוגמא לסרטון ניתוח אירוע לימודי: https://m.youtube.com/watch?v=Z32Hwq5JSgM

mako: מכת מדינה: כך גונבים מחנויות מותגי יוקרה http://www.mako.co.il/finances-magazine/Article-4497d5771255e71027.htm?share=wa

ב-3 השנים האחרונות תלמידי תיכון מירוחם בונים ומתכנתים את הלוויין. ההתרגשות הייתה גדולה עוד יותר, שעתיים לאחר השיגור, כשקיבלנו את האותות הראשונים המעידים על כך שהלוויין במקום ופועל כשורה. אתמול, יום חמישי 13/1/22 בשעה 10:20 ECT שוגר לוויין ירוחם הראשון מפלורידה על רקטת SpaceX. זה היה השיא של פרויקט מרגש. https://www.youtube.com/watch?v=fr11dGyxsDM&t=5s קרדיט לראש עיריית ירוחם, טל אוחנה https://www.linkedin.com/posts/tal-ohana-7a3a99192_spacex-launches-105-satellites-on-rideshare-activity-6887707230771138560-9K8V

המשטרה עוקבת אחר מכוניות שלא כחוק והתבקשה לנמק מדוע? הרכב העליון בראשות הנשיאה חיות, הורה למשטרה להסביר מדוע היא ממשיכה להשתמש במערכת האכיפה "עין הנץ" למרות שטרם אושרה בחוק. המשמעות: התביעה תתקשה לקדם תיקים הנשענים על נתוניה. שבע שנים אחרי שמשטרת ישראל הציבה לאורך הכבישים במדינה מאות מצלמות מעקב אחרי נהגים מבלי לקבל לכך את אישור הכנסת וללא כל פיקוח, מוציא לה בג"ץ דו"ח אזהרה. הרכב בראשות נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, המשנה לנשיאה ניל הנדל והשופט יצחק עמית, הורה למשטרה לנמק בתוך 90 יום מדוע לא תחדל להשתמש במערכת עד אשר יוסדר השימוש בה בחקיקה מתאימה. השופטים, שדנים בעתירה שהגישו נגד "עין הנץ" האגודה לזכויות האזרח ופרטיות ישראל, מציינים כי הוציאו את הצו לאחר שבחנו את החומרים שהגישו העותרות ואת תגובות המשטרה לגביו. מערכת זיהוי לוחיות רישוי שכבר לפני עשור דווח כי המשטרה מתעניינת ברכישתה, הוצבה לבסוף ב-2015 בכבישים הבין עירוניים, וכוללת מאות מצלמות המתעדות את לוחיות הרישוי של הכלי הרכב. ניתוח אוטומטי של הלוחיות מאפשר למשטרה לזהות בזמן אמת היכן נמצא כל כלי רכב בארץ, מה נתיב נסיעתו והיכן נסע בעבר. המידע נשמר במאגר משטרתי שלא נרשם כחוק במשרד המשפטים, מבלי שהמשטרה הבהירה כמה זמן הוא נשמר, ומבלי שהוגדר בחוק מי רשאי לעשות בו שימוש. לפי הערכות מדובר בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים שביצעה המשטרה ללא אישור הכנסת, ללא פיקוח ציבורי וללא שקיפות. ד״ר מתן גוטמן, הפרשן המשפטי של אולפן ynet וחבר המועצה להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, מסביר כי ״מדובר בהחלטה משמעותית של בג״ץ. בעצם השופטים הוציאו כרטיס צהוב למערכת עין הנץ, ומתריעים בפני המשטרה כי ישנו סיכוי לא מבוטל כי ללא סמכות מפורשת בחוק, ייאסר השימוש במערכת הזו. זו מערכת צילום רבת עוצמה הפוגעת בפרטיות של כל אחד מאיתנו שנוסע בכבישי המדינה. המערכת מצלמת את הרכבים ואת נוסעי הרכבים, ויכולה לעקוב אחר התנועות של כולנו". להחלטה יש כבר משמעויות מיידיות. לפי ד"ר גוטמן, "החלטת בג״ץ יכולה כמובן להשפיע על הליכים פלילים תלויים ועומדים בהם המדינה מבססת את האשמה על ראיות וצילומים מתוך המערכת. כעת ניתן לבקש מבית המשפט שדן בתיק הפלילי להמתין עד הכרעת בג״צ האם השימוש במערכת הוא חוקי והאם הראיות המבוססת על המערכת קבילות״. פי דו"ח מכון המחקר והמידע של הכנסת, בהטמעתן של יכולות ניטור וידאו מתקדמות מתעוררת שאלה בדבר הפוטנציאל לפגיעה ניכרת בחירות הפרט תוך יצירת תיעוד מתמיד שלו, הניתן לחיפוש ולאחזור בכל רגע נתון כך שישמש כנגדו. כמו כן, נשאלת השאלה האם תיעוד כזה מתיישב עם עקרון ההסכמה וצמידות המטרה במקרים בהם אין לאדם ידיעה, שליטה או אפשרות לסרב לתיעוד שלו, או כאשר המטרה איננה מוגדרת בבירור ויכולה לשמש גורמים ומטרות שונות. קיים חשש כי מעקב מתמיד אחר אזרחים יהפוך לנורמה ממסדית ויפגע בחירויות אזרחיות שונות. https://www.ynet.co.il/wheels/news/article/hjgjgca3t

הצי המלכותי הבריטי החל בניסויים עם כלי שיט לא מאוייש. עלות הפיתוח וההצטיידות של הפרוייקט, שהושקעה על ידי בריטניה וצרפת, נאמדת בכ-250 מיליון דולר הצי הבריטי החל לבחון לאחרונה כלי שיט לא מאויש, שמטרתו גילוי וסילוק מוקשים ימיים, כחלק מפיתוח אסטרטגיה כוללת לצי לשימוש בכלים לא מאוישים. פיתוח האסטרטגיה יחד עם טכנולוגיות רלוונטיות, הוא פיתוח משותף בריטי וצרפתי, במסגרת תוכנית בילטראלית, שמטרתה פיתוח יכולות גילוי וסילוק מוקשים. תוכנית שמה לה למטרה לפתח יכולות אלו לאור האיומים המתגברים בזירה הימית בתחום המיקוש. פרוייקט הפיתוח, המכונה "פרוייקט ווילטון", כולל שילוב של סונאר נגרר על גבי כלי שיט, הפועל אוטונומית או נשלט מרחוק. עלות הפיתוח וההצטיידות של הפרוייקט, שהושקעה על ידי שתי המדינות, נאמדת בכ- 250 מיליון דולר. הכלים בעלי יכולת גילוי ונטרול מוקשים מטווח של מספר מיילים ימיים, וצפויים להחליף יכולות של כלי שיט מאוישים, הפועלים כיום במסגרת הציים. אבי טיפוס של כלי שיט כאלו נמסרו לשני הציים, על ידי חברת THALES (הסניף הבריטי של החברה), חברת OCCAR ונציגי משרד ההגנה של שתי המדינות. הצי הבריטי קיבל שלושה כלים מסוג זה. נציג גוף הרכש של משרד ההגנה הבריטי, קומודור סטיב פרסט, הצהיר בתקשורת הבריטית, כי יכולות גילוי וסילוק המוקשים של הצי הבריטי "אמיתיות, קורות והועברו לצי". "לצי הבריטי", אמר הקומודור, "יש עוד ללמוד רבות כיצד להפעיל את הכלים ולשלבם בלוחמת המיקוש הכוללת של הצי. יכולות אלו של הצי הבריטי מתפתחות עוד ועוד". קרדיט: ד"ר אייל פינקו https://www.israeldefense.co.il/node/53285