המדריך המלא ליישום תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) https://www.gov.il/he/Departments/Guides/data_security_guide

כמה חמורה פרצת הסייבר בתחבורה בישראל? הגנת סייבר ברכב חכם עשויה להיחשב כחלק בלתי נפרד מבטיחות הרכב, זו אחת המסקנות של מחקר מקיף שערכו חוקרים באוניברסיטה העברית. הסכנה כבר פה, אבל משרד התחבורה בינתיים מתנהל באיטיות. הדו"ח מפרק את הסיכון שנשקף מפריצת סייבר לתחבורה למספר מרכיבים, בתחום הרכב ותחום התשתית, ובעיקר מפנה קריאה למדינה לנקוט גישה אקטיבית להתמודדות. לא להתמקד ב"קו ההגנה האחרון" של הרכב עצמו, אלא גישה רחבה יותר שכוללת השפעה על תקני הגנת סייבר גלובאליים על מנת שאלו יוטמעו במכוניות עוד בשלבי הייצור שלהן. בהיבט המקומי יותר, ההמלצות נוגעות לטיפול בפרצות הסייבר במכוניות החדשות לאורך כל מחזור חייהן. כך למשל, אחת מאותן "דלתות אחוריות" שעשויות לאפשר לתוקפים להגיע לכלי הרכב הן מערכות המולטימדיה המקושרות שעושות שימוש בכרטיסי סים לתקשורת סלולרית, במקרים אחרים זה יכול להתבצע עם חיבור הטלפון הנייד ה"נגוע" של המשתמש לרכב באמצעות שקע הטעינה המשמש גם להזרמת נתונים. המשך קריאה בלינק מטה, https://cars.walla.co.il/item/3478226

חטיבת מחקר החולשות של סיסקו (Talos) מפרסמת ממצאים ממחקר שעשתה בגלאי מתכות. גלאי המתכות שבדקה חטיבת Talos שייך לחברת Garrett (גלאי כזה שיש בכניסה לקניונים וכו', לא זה שמחפשים איתו אוצרות בחול... 🔍) בבדיקה מצאו ב-Talos כי בגלאי המתכות ישנן מספר חולשות המאפשרות לתוקף להשתלט מרחוק על הגלאי, לשנות ערכי זיהוי, לנטרל התרעות להריץ קוד מרחוק ועוד. בסה"כ מצאו Talos 9 חולשות במכשיר, לחולשות שוייכו CVE וחברת Garrett הוציאו גרסה מעודכנת לסגירת החולשות. מוזמנים לעיין בכתבה של Talos כאן. https://blog.talosintelligence.com/2021/12/vuln-spotlight-garrett-metal-detector.html

הבנת טיפולוגיה של מטוס ללא טייס (מל"ט), בזמן, העימות עם חמאס באמצע שנת 2021 בו בזמן, מבצע שומר חומות הפך צבא הגנה לישראל לצבא הראשון בעולם שהשתמש בנחיל מל"טים ומז"לטים בלחימה. מובן שלא הרבה ידוע על האירוע מלבד, שישראל השתמשה בנחיל מזל"טים עם טילים כדי לפגוע במטרות רבות בשילוב וסוגי תחמושת שונים. כי אם, שהיה נחיל מזל"טים מגוון אמצעים. לאמור, המזל"טים תקשרו ושיתפו פעולה בקבלת החלטות קולקטיביות, ואמצעים נוספים. כתוצאה מכך, כלי תקשורת משתמשים בביטוי "נחיל רחפנים" כדי להתכוון למזל"טים רבים בשימוש בו-זמנית. משתמע מכך, כדי לנהל את המורכבות הזאת, צבאות צריכים טיפולוגיה בסיסית למיון סוגים שונים של מל"טים ומזל"טים. מדינות רבות מדרום אפריקה ועד דרום קוריאה מפתחות או רוכשות נחילי מל"טים המיועדים לפעול ביבשה, בים, באוויר, וייתכן בחלל. נחילי מזל"טים עשויים לפעול בתחומים מרובים בו-זמנית, המשלבים סוגי נשק וחיישנים מתקדמים. זאת אומרת, טיפולוגיה אינטואיטיבית ושימושית ביותר תסווג מזל"טים בתוך נחיל מל"טים בהתבסס על התפקיד שהם ממלאים בנחיל. קטגוריות אלה לא בהכרח יהיו דיסקרטיות, מכיוון שמזל"ט בודד יכול למלא תפקידים מרובים. מלבד זאת, לנחילי מל"טים עשויים להיות שילובים שונים של סוגי מזל"טים המבוססים על סוג המשימה. מן הסתם, נחיל של מזל"טים תת-ימיים שנועדו ליצור רשת חיישנים מבוזרת לחיפושי צוללות ייראה שונה מאוד מנחיל אווירי כדי לדכא את ההגנה האווירית של האויב. באופן אידיאלי, נחיל מזל"טים צריך להיות גם גמיש כדי לאפשר למפקדי המשימה להתאים את הרכב הנחיל בהתבסס על פרמטרי המשימה. הווה אומר, בשילוב סוגים שונים של מזל"טי תקיפה, ואו חיישנים. בהתחשב בעובדות הללו, קבוצת מל"טים של חמש קטגוריות מתגבשת: תקיפה, חיישן, תקשורת, פתיון, ומל"ט תובלה. מל"ט תקיפה מל"טי תקיפה - נושאים מטענים של נשק כדי לפגוע במטרות אויב. לאמור, יכול להיות כל סוג של מטען נשק משמע, מקלע, פצצות, טילים, התקפה אלקטרונית, ונשק כימי. כך אף, מל"ט גדול יכול לשאת טיל טומהוק. דבר נוסף, למל"טים עשויות להיות גם סוגים אחרים של משימות, כגון: חיטוי נשק כימי או אמצעי נגד מוקשים. סוג המטען יוגבל, כמובן, על ידי משקל הנשיאה של המזל"ט, ואו המל"ט. ניתן להשתמש בסוגים שונים של מל"טים לתקיפה עבור טקטיקות נשק משולבות. הם יכולים גם לערב נשק קונבנציונלי עם נשק לא קונבנציונלי - עבור מדינות שאינם מכבדות אמנות מלחמה, סביר להניח שיכול להיות בנחיל מזל"טים יעודי נשק כימי, כדי ליצור דילמות לאויב: האם הם לובשים ציוד מגן או מתחמקים מברד הכדורים? אין ספק, שנחיל מזל"טים כזה יפר את אמנת הנשק הכימי; עם זאת, ארצות הברית ואחרים עשויים להתמודד עם זה בשדה הקרב. כמו כן, מל"טים עם מטענים מרובים יוצרים אפשרויות לתגובה לסוגים שונים של מערכות הגנה ומטרות. מל"ט אחד יכול לשאת טיל נ"ט, בעוד שאחרים נושאים פצצות או רובים. מל"ט חיישן מל"טי חיישנים מטרתם לאסוף מידע על הסביבה. המידע יכול לשמש עבור הנחיל כדי לזהות מטרות, מערכות הגנה, ולהימנע מסכנות. מידע שנאסף עשוי להיות משותף עם הנחיל, כדי לסייע בהנחיית התנועה, לבצע תקיפות, וביצוע החלטות פשוטות על משימתם. חיישנים אופייניים כוללים אלקטרו-אופטיים, אינפרא אדום וזיהוי אור וטווח. בנוסף, ניתן לשלב גם חיישנים מיוחדים עבור זיהוי חומר כימי, ביולוגי או רדיולוגי. החיישנים עשויים להיות על המזל"ט עצמו, או שהמזל"ט עשוי להפיץ את החיישנים בשדה קרב אמיתי או פוטנציאלי. זאת ועוד, מל"טי חיישנים מאפשרים התנהגות שימושית במיוחד של נחילי מזל"טים: היכולת ליצור רשתות חיישנים מפוזרות. מזל"טים עם סוגי חיישנים שונים יכולים להתפשט באופן נרחב על פני אזור כדי לאסוף מודיעין, לזהות מטרות או לצפות בהתקפות נכנסות. כאשר מזל"ט מזהה אובייקט עויין, הוא יכול לחלוק את המידע עם הנחיל, וגם למשוך עוד מזל"טים עם חיישנים כדי לחפש אובייקטים דומים באזורים נוספים, ולאימות מטרה. שימושי במיוחד לזיהוי מטרות ניידות שלעתים קרובות קשה למצוא לפגיעה. יתר על כן, מל"טי חיישנים עשויים להיות משולבים עם סוגי מזל"טים אחרים. משתמע מכך שנחיל עם חיישן אווירי משולב, ומל"טי תקיפה קרקעיים שבהם המל"טים האוויריים מעבירים מידע למל"טים הקרקעיים כדי להנחות אותם על הזנקה ליירוטים. באופן דומה, מזל"טי חיישנים עשויים לזהות את נוכחותה של מערכת הגנה, ולשתף את המידע עם מזל"טי הטעיה כדי לבלבל ולשבש את מערכות הגנה באזור. מל"ט תקשורת לוחמה אלקטרונית היא נקודת תורפה מכרעת עבור נחילי מל"טים. המאפיין המרכזי של נחיל מזל"טים הוא תקשורת בין המזל"טים והמל"טים. לפיכך, שיבוש או מניפולציה יזומה של תקשורת זו היא דרך ברורה לשבש, ולתמרן את נחילי המזל"טים, והמל"טים. כאמור, תקיפה אלקטרונית יכולה לשבש תקשורת בין המל"טים, ולאותות שמגיעות מכל תחנת בקרה קרקעית ולמל"טים. לכן, מערכות מל"טים נגדיות הן סוג של משבשי אותות. גישה זו נפוצה למדי עבור מל"טי תקשורת. מלבד זאת, מל"טי תקשורת מסייעים להבטיח שנחיל המזל"טים ישמור על שלמותו. המל"טים עשויים לשמש כצמתי ממסר לתקשורת ממקורות חיצוניים, לספק נתיב חלופי לתקשורת בין-חולית, לשמש כחיזוק אות במקרה של חסימת יריב, או לספק פקודות נסיגה חירום בתדרים מאובטחים. גם העיצוב וההתנהגות של מזל"ט כזה יצטרכו להתאים לתפקיד. כפונקציית תמיכה או גיבוי בעיקרה, מזל"טי תקשורת יצטרכו להימנע מלהיקלע לאש אויב. סביר להניח שהוא גם יצטרך להקדיש יותר פלט כוח כדי להבטיח שכל אות משודר יישאר חזק. מל"ט פיתיון מל"טי פיתיונות לא עושים הרבה. אך זה יכול להיות שימושי מאד במשימה. המסה היא יתרון מרכזי של נחילי מזל"טים. יותר ויותר מזל"טים יכולים להיזרק לעבר מטרה עד שהיא מוצפת ונהרסת. הנחיל עלול לאבד כמה מזל"טים במשימה, ועדיין יכול להיות ניצחון בעלות נמוכה יחסית. כאמור, מזל"טים מטעים, ומגדילים את המסה הזו בעלות נמוכה, מכיוון שהם אינם דורשים כל נשק משולב, חיישנים, או מטענים אחרים. הם נמצאים שם בעיקר כדי לספוג פגיעות כדי ולהגן על המזל"טים והמל"טים החשובים, והיקרים יותר. אין עוררין, מזל"טי פיתיונות יכולים להיות מאד מתוחכמים. הם עשויים להיות מתוכננים לתת חתימות כדי לגרום לאחרים להאמין שהם למעשה מטוסים מאוישים. לחלופין, מזל"טי פיתיונות עשוים לשמש כדי לשכנע את מערכת ההגנה של האויב, כי רוב הנחיל נמצא במקום אחר. מל"ט תובלה מל"טי תובלה מכילים מזל"טים אחרים. במקרים מסוימים, מה שתואר באופן מעורר את הדעת - מזל"ט אחד של מל"טי תובלה - מכיל מזל"ט אחר של מל"טי תובלה. מל"טי תובלה עוזרים להעביר את נחיל המזל"טים לשדה הקרב וממנו, ועשויים גם לספק תמיכה לטעינה מחדש, להתחמש מחדש או לתחזוקה כללית. מל"טי תובלה חייבים בהכרח להיות גדולים יותר באופן משמעותי מכל המל"טים שהם מכילים (וכתוצאה מכך, דורשים הרבה יותר כוח), בנוסף, מל"טי תובלה עשויים לתמוך בתקשורת ואינטגרציה רחבה יותר של נחילים. ללא ספק, מל"טי תובלה הם יוצרים גם נקודות תורפה, מכיוון שניתן לכוון אותם להשמיד את כל הנחיל בתקיפה אחת. השלכות כשמדובר בנחילי מזל"טים, מורכבות היא שם המשחק. נחיל מזל"טים עשוי להכיל כל מיני מזל"טים בצורות, גדלים ותפקידים שונים. הכנה לשימוש ולהתגונן מפני נחיל מזל"טים דורשת לפשט את המורכבות הזו כדי להבין מה באמת עובד ומה לא. זה המקום שבו טיפולוגיה מוגדרת כראוי מוכיחה את ערכה. לכן, צבאות צריכים להתנסות בשילובים שונים של מזל"טים. איזה שילוב של התקפה, חיישן, תקשורת, פיתיון ומזל"טי תובלה יעילים ביותר בנסיבות שונות? זה צריך לכלול לא רק את היחסים של סוגים שונים של מזל"טים, אלא את השילובים בתוך מחלקות ספציפיות. למשל, האם נחיל נגדי צריך לכלול יותר מזל"טים התקפים אלקטרוניים? סביר להניח שהתשובה תשתנה בהתאם לתחום השימוש, וסוגי מערכות ופלטפורמות נשק פרוסות. ההבנה לכך עשויה לדרוש מידול וסימולציה, תרגילי מלחמה תוך שימוש בסביבות אמיתיות ומדומות כאחד. יתרה מזאת, מפקדי שדה הקרב צריכים גם לשקול כיצד מאפייני נחיל המזל"טים משתלבים עם נתונים מבצעיים. מפקד רשאי להגמיש את מספר וסוג המזל"טים בהתבסס על מודיעין שנאסף על איומים סבירים. ייתכן שהמפקד ירצה להוסיף מל"טי תקשורת נוספים כדי להתכונן להתקפה אלקטרונית אפשרית, או להוסיף סוגים מסוימים של מל"טי תקיפה שנועדו לפגוע, למשל, בטנקים או בתצורות חי"ר. מכל הנאמר לעיל עולה, שעידן נחילי המל"טים הצבאיים רק החל. השימוש הישראלי בנחילי מל"טים ומזל"טים בלחימה במהלך שנת 2021, מכאן נובע שהיה המקרה הראשון מסוגו, ולפיכך, לא יהיה האחרון. המשמעות היא שצבאות צריכים לעשות מאמץ מרוכז לחשוב היטב כיצד לתכנן ולבנות נחילי מזל"טים אופטימליים כדי להשיג את יעדי המשימות במלחמה. קרדיט תמונה: נחיל של מזל"טים סורק את מתחם רכס קסידי בפורט קמפבל בתרחיש שנערך ב -16 בנובמבר במהלך ניסוי השדה הסופי עבור טקטיקות נחיל OFFensive של DARPA, או OFFSET, תוכנית. (קרדיט: ג'רי וולר, צבא ארה"ב / פורט קמפבל משרד יחסי ציבור), מאמר אקדמי בעברית: אלון חן. רשימת מקורות Zachary Kallenborn is a policy fellow at the Schar School of Policy and Government, a research affiliate with the Unconventional Weapons and Technology Division of the National Consortium for the Study of Terrorism and Responses to Terrorism, an officially proclaimed US Army “Mad Scientist,” and national security consultant. His research on autonomous weapons, drone swarms, and weapons of mass destruction has been published in a wide range of peer-reviewed, wonky, and popular outlets, including the Brookings Institution, Foreign Policy, Slate, War on the Rocks, and the Nonproliferation Review. Journalists have written about and shared that research in the New York Times, NPR, Forbes, the New Scientist, and Newsweek, among dozens of others. The views expressed are those of the author and do not reflect the official position of the United States Military Academy, Department of the Army, or Department of Defense. Image: A swarm of drones scans the Cassidy Range Complex at Fort Campbell in a scenario conducted November 16 during the final field experiment for DARPA’s OFFensive Swarm Enabled Tactics, or OFFSET, program. (Credit: Jerry Woller, US Army / Fort Campbell Public Affairs Office), Academic article in Hebrew: Alon Chen

סטגנוגרפיה היא האמנות והמדע של הסתרת מסרים באופן שאף אחד זולת המקבל לא יוכל לראותם או לדעת על קיומם. הצפנה בשיטה חכמה - היחס שבין חברה ומדע, בתקופת הפוסט מודרניות. במאה ה 19 החלה ההצפנה בעזרת מכונת אניגמה, בדומה לימינו בעולם טכנולוגיות המדע - הסייבר, לכל צד חייב להיות מפתח הצפנה ופענוח. עוצמת ההצפנה של האניגמה, אניגמה תוכננה על מנת לאפשר להתגבר על שיטות פיצוח בסיסיות על ידי שינוי אלפבית ההחלפה. בדומה למכונות מבוססות רוטור אחרות, מימשה האניגמה צופן פוליאלפביתי בעל מחזור ארוך. הרוטורים בעלי החריץ הבודד אפשרו מחזור של 16,900. מחזור זה סייע להתגבר על אלפביתים חופפים. החידוש שהציגה האניגמה היה טמון ברוטורים ובלוח התקעים. לכל רוטור היה מיקום התחלתי משתנה (למשל ABC במקום ACB). דגמים מאוחרים יותר הוסיפו "טבעת אלפבית" משתנה לכל רוטור. רוב מכונות האניגמה הצבאיות הכניסו גם לוח תקעים שהחליף אותיות זו בזו. למרות המורכבות שהציגה המכונה, ניתן היה להעביר בקלות את מפתח הצירופים המורכב למשתמש אחר על ידי חשיפת: הרוטורים בשימוש, סדר הרוטורים, מיקומי הטבעות, מיקומי ההתחלה וחיבורי לוח התקעים. רמת האבטחה, גרסאות שונות של מכונת האניגמה סיפקו רמות שונות של אבטחה. קיומו של לוח תקעים הגדיל משמעותית את מורכבות האניגמה. באופן כללי, ניתן היה לפצח הודעות שמקורן באניגמה ללא לוח תקעים באמצעות שיטות ידניות בלבד בעוד שפיצוח הודעות ממכונות עם הלוח היה מסורבל יותר ודרש לרוב שימוש במכונות ייעודיות. למכונת האניגמה היו מספר תכונות שימושיות עבור המפצחים. ראשית, אות לעולם לא הייתה מקודדת לעצמה (למעט בדגמים A ו-B הראשוניים, שבהן לא היה משקף). הדבר היה לעזר רב עבור המפצחים בניסיונם למצוא עריסה - קטעים קצרים מטקסט המקור שעשויים להימצא במיקום מסוים בטקסט המוצפן. תכונה נוספת של האניגמה הייתה אינוולוציה: תהליך ההצפנה היה זהה לתהליך הפיענוח. תכונה זו הטילה אילוצים על סוג הערבול שהאניגמה יכלה לספק בכל מיקום ולכן נוצלה התכונה במספר שיטות פיצוח. חולשה של דגמי אניגמה רבים הייתה שהרוטור הימני ביותר הסתובב מספר קבוע של פעמים לפני שהרוטור הבא עשה זאת. מעבר לתכונות הלא אידיאליות של המכונה, החולשה הגדולה ביותר של המכונה בפועל הייתה האופן שבו הופעלה. טעויות המפעילים היו שכיחות ומספר נוהלי הפעלה רשמיים היו פגומים והיוו נתיבים נוחים לפיצוח. כמה מהאנשים שנטלו חלק בפיצוח שהתבצע בבלצ'לי פארק טענו כי האניגמה הייתה בלתי ניתנת לפיצוח לולא היו מפעיליה טועים, ואילו נוהלי התפעול שלה היו מתוחכמים יותר. האניגמה של הצי הגרמני, הליכי הקריגסמרינה היו בטוחים בהרבה. באניגמה של הצי הגרמני היו שמונה רוטורים שמהם נבחרו שלושה. המשמעות הקומבינטורית הייתה קיומם של 336 צירופי רוטורים. בבלצ'לי פארק ניסו לשווא לפצח את האניגמה של הקריגסמרינה עד אמצע 1940, אז נלכדה סירת מכמורת בשם "פולרס". על הסירה נמצא חומר הצפנה שלם בכמות כזו שעד יולי 1940 ידע צריף 8 לפחות איזה סוג של תוכן בוודאי יופיע בהודעת קריגסמרינה טיפוסית. בנוסף ידעו גם מהם פרטי ההליכים שננקטו על ידי הגרמנים להצפנה ולפענוח. ברם, קיום 336 הצירופים האפשריים, בנוסף לעובדה שלא היו עריסות, ניוונו את שיטות הפיצוח הרגילות. צריף 8 פיתח את שיטת הבנבוריסמוס, שהסתמכה על רשת בייסיאנית על מנת להשיג תפריט עבור הבומב מתוך "תצורות ההודעה" ולא מתוך ההודעה עצמה. כך, ניתן היה לזהות את הרוטור הימני ביותר שהיה בשימוש באותו יום. אם המזל שיחק לצריף 8, הם הצליחו לזהות את הרוטורים הימני והאמצעי וכך הותירו רק 6 סידורים שהיה צורך להריץ במכונות הבומב. מאוחר יותר במלחמה למדו המפצחים הבריטיים לנצל באופן מלא כשל אבטחה קריטי בדיווחי מזג האוויר של הגרמנים. הדיווחים שודרו מספינות בים אל גרמניה בצפנים פשוטים קלים לפענוח ואז שודרו מחדש לצוללות בלב ים באמצעות האניגמה. כך סופקו לבלצ'לי פארק תדיר העריסות שלהן הם נזקקו. הדבר היה חיוני בשיטת ההתקפה על האניגמה של הצוללות שהייתה בעלת ארבעה רוטורים והוכנסה לשימוש בשנת 1942. חומר הצפנה נלכד בים. הלכידה הראשונה של חומר אניגמה התרחשה בפברואר 1940, אז נתפסו רוטורים VI ו-VII מהצוות של U-33. ב-7 במאי 1941 לכד הצי המלכותי ספינה גרמנית ועליה ציוד הצפנה וקודים. הם ביצעו זאת שוב זמן קצר לאחר מכן. יומיים אחר כך נלכדה צוללת U-110, ועליה מכונת אניגמה, ספר קודים, חוברת הפעלה ומידע נוסף. כך, החל מסוף יוני, הייתה האניגמה של הצי הגרמני קריאה ואחר כך אפשרה שיטת הבנבוריסמוס פיצוח רציף יותר, עד שבאמצע שנת 1943 הוכנסו לשימוש מכונות בומב חדשות ומהירות יותר שהפכו כל פרוצדורת פיצוח אחרת למיותרת. בנוסף, נלכדו מכונות אניגמה או ספרי תצורה מכשבע צוללות וכשמונה ספינות גרמניות. בין כלי השיט היו: U-505 (1944) ,U-559, שתי סירות מכמורת לדיווח מזג האוויר וכן כלי שיט קטן שנלכד במהלך פשיטה על איי לופוטן שליד נורווגיה. היו מספר הצעות דמיוניות כיצד ללכוד ספינות, ביניהן הצעתו של איאן פלמינג לרסק מפציצים גרמניים לכודים לים ליד ספינות גרמניות ולקוות שצוותי המטוסים יחולצו על ידי צוותי הספינות אשר יילקחו בשבי יחד עם חומרי הצופן שעל גבי הספינות על ידי אנשי קומנדו שיסתתרו בתוך המטוסים. על מנת לפצח את האניגמה של הצי יצרו בריטניה וארצות הברית מכונות בומבס בעלות ארבעה רוטורים שהיו מסוגלות לבחון במהירות אלפי מפתחות אפשריים. את המאמצים האמריקניים הוביל ג'וזף דש, מהנדס שעבד עבור חברת NCR במעבדת המחשוב של צי ארצות הברית. חשדות הגרמנים, עד שנת 1945, רוב התעבורה של האניגמה הגרמנית (כולל תעבורת הוורמאכט, הקריגסמרינה, הלופטוופה, האבווהר והאס דה) הייתה מפוענחת תוך יממה או שתיים. הגרמנים נותרו בטוחים ברמת הבטיחות של התקשורת שלהם, וביטחונם היה כה רב עד כי הם דנו בצורה פתוחה וחופשית בתוכניותיהם ובתזוזות צבאם, ובכך סיפקו לבעלות הברית כמויות אדירות של מידע שלא כולו נוצל כהלכה. לדוגמה, גם פעולותיו של רומל בקרב מעבר קסרין וגם ההכנות של הגרמנים לקרב על הבליטה היו ידועות מתוך חומר מפוענח של האניגמה אולם בשני המקרים לא נעשה שימוש במידע. לאחר המלחמה, צוותים מפרויקט TICOM עצרו מספר רב של אנשי צופן גרמניים. מחקירתם עלה כי הם הבינו היטב שהודעות האניגמה עשויות להיות מפוצחות. הם הבינו כי האניגמה אינה בלתי ניתנת לפיצוח, אולם סברו כי איש לא יהיה מוכן ללכת את כברת הדרך המייגעת הדרושה על מנת לפענח את ההודעות. אנשי הצופן הגרמניים לא הופתעו כלל כאשר נודע להם כי האניגמה פוצחה. הם הופתעו מכך שהיו משאבים כה רבים על מנת לבצע זאת. מאז מלחמת העולם השנייה, מחשבים מודרניים מסוגלים לפצח את האניגמה תוך שימוש במגוון שיטות[2]. נעשים מאמצים לפענח במסגרת פרויקט חדשני חלק מההודעות שלא פוצחו עד היום[3], באמצעות מחשוב מבוזר. התוכנה בה משתמש פרויקט Enigma@Home נקראת Berkeley Open Infrastructure for Network Computing) BOINC) שיש להתקינה על גבי המחשב. תוכנה זו משמשת פרויקטים נוספים של חישוב מבוזר קהילתי. מצ"ב סרטון מומלץ, https://www.youtube.com/watch?v=ybkkiGtJmkM אומנות ההסתרה, סטגנוגרפיה וצפנים, https://www.facebook.com/groups/598547714789180 רשימת מקורות: Stephen Budiansky, Battle of Wits: the Complete Story of Codebreaking in World War II, 2002, ISBN 0-7432-1734-9. Jim DeBrosse and Colin Burke, The Secret in Building 26: The Untold Story of America's Ultra War against the U-boat Enigma Codes, 2004, ISBN 0-375-50807-4. Kris Gaj, Arkadiusz Orłowski, Facts and Myths of Enigma: Breaking Stereotypes, EUROCRYPT 2003: 106–122. Online version (PDF). James Gannon, Stealing Secrets, Telling Lies: How Spies and Codebreakers Helped Shape the Twentieth Century, Washington, D.C., Brassey's, 2001, ISBN 1-57488-367-4. James J. Gillogly, "Ciphertext-only Cryptanalysis of Enigma," Cryptologia, 19 (4), 1995, pp. 405–412. Online version. David Kahn, Seizing the Enigma: the Race to Break the German U-Boat Codes, 1939-1943, Houghton Mifflin, 1991, ISBN 0-395-42739-8. Władysław Kozaczuk, Enigma: How the German Machine Cipher Was Broken, and How It Was Read by the Allies in World War Two, edited and translated by Christopher Kasparek, Frederick, MD, University Publications of America, 1984. (A substantially revised and augmented translation of W kręgu enigmy, Warsaw, Książka i Wiedza, 1979, supplemented with additional appendices by Marian Rejewski.) Władysław Kozaczuk, Jerzy Straszak, Enigma: How the Poles Broke the Nazi Code, Hippocrene Books, 2004, ISBN 0-7818-0941-X. (Largely an abridgment of Kozaczuk's 1984 Enigma, minus Rejewski's appendices, here supplanted with appendices by other authors.) A. Ray Miller, The Cryptographic Mathematics of Enigma, 2001, [2]. Hugh Sebag-Montefiore, Enigma: The Battle for the Code, John Wiley, 1984. Marian Rejewski, "An Application of the Theory of Permutations in Breaking the Enigma Cipher," Applicationes mathematicae, 16(4), 1980. Online version (PDF). Alan Turing, "Treatise on Enigma" (parts online, PDF): [3] Gordon Welchman The Hut Six Story: Breaking the Enigma codes, M & M Baldwin, 3rd Edition, 1997, ISBN 0-947712-34-8 Gilbert Bloch, "Enigma before Ultra: Polish Work and the French Contribution," translated by C.A. Deavours, Cryptologia, July 1987. Zbigniew Brzezinski, "The Unknown Victors," pp. 15–18 in Jan Stanisław Ciechanowski, ed., Marian Rejewski, 1905–1980: Living with the Enigma secret, Bydgoszcz, Bydgoszcz City Council, 2005, ISBN 83-7208-117-4.

עוד השתלמות תשאול עברה בהצלחה. מחזור דצמבר 2021. אם אתם מעוניינים להעשיר את הידע שלכם או של העובדים שלכם בתחום התשאול, התחקור ו/ או החקירה, פנו אלי ותקבלו את ההדרכה הטובה ביותר, הדרכה המבוססת על עשרות שנות ניסיון ויידע. השיעורים, השתלמויות והסדנאות ניתנות לקבוצות וליחידים ובאופן מותאם לתפקיד אותו ממלא המשתלם. זכרו, אל תתפשרו על איכות.

עוד השתלמות תשאול עברה בהצלחה. מחזור דצמבר 2021. אם אתם מעוניינים להעשיר את הידע שלכם או של העובדים שלכם בתחום התשאול, התחקור ו/ או החקירה, פנו אלי ותקבלו את ההדרכה הטובה ביותר, הדרכה המבוססת על עשרות שנות ניסיון ויידע. השיעורים, השתלמויות והסדנאות ניתנות לקבוצות וליחידים ובאופן מותאם לתפקיד אותו ממלא המשתלם. זכרו, אל תתפשרו על איכות.