■ לא רק רוגלות: המשטרה חודרת למיילים של אזרחים מבלי שהם יודעים על כך,

במאות מקרים שונים כל שנה - המשטרה משיגה מידע על חשודים באמצעות ענקיות טכנולוגיה, בלי שהם יודעים על כך • הסעיף בחוק שעליו מסתמכת המשטרה עוסק בכלל בנושא אחר ולא מתייחס למידע דיגיטלי • יו"ר ועדת החוקה קריב דורש תשובות: "לא ניתן להשלים עם שטחים אפורים" • משרד המשפטים החל לבדוק את הנושא.

• הבדיקה שנערכת בימים אלה במשרד המשפטים החלה בשל סערת NSO, אך היא עוסקת גם בנושאים נוספים. בימים האחרונים החלו לברר במשרד המשפטים, בין היתר, באיזו סמכות המשטרה אוספת על חשודים מידע השמור בענן אצל ענקיות הטכנולוגיה - כמו למשל מיילים, תמונות, קבצים ועוד.

• השימוש בענן הופך לנפוץ יותר ויותר. רבים מגבים את תוכן הטלפון שלהם באמצעות שירותי הענן. קבצים ב"גוגל דרייב" נשמרים אף הם בצורה זו, כך גם תמונות שנשמרות ב"גוגל תמונות". על כל אלה המשטרה יכולה לשים את ידה, דרך ענקיות הטכנולוגיה, בלי שהחשוד יודע על כך או יכול להתנגד.

• באופן דומה, המשטרה יכולה לגשת למיילים ולהתכתבויות, כל עוד לא מדובר בתוכנה שבה ההודעות מוצפנות מקצה לקצה כמו ב"ווטסאפ" או ב"טלגרם".

מדובר בפגיעה דרמטית בפרטיות שאין לה אף תיקוף חוקי. להבדיל מהאזנות סתר, שבהן, על פי חוק, המשטרה יכולה להאזין רק לשיחות שנעשו מהוצאת הצו והלאה, במקרה הנוכחי ניתן לראות גם התכתבויות וקבצים מהעבר.

• בדיון שהתקיים השבוע בוועדת החוקה של הכנסת, התברר שהסעיף בחוק שעליו מסתמכת המשטרה כדי לעשות זאת, הוא סעיף 43 לפקודת סדר הדין הפלילי. אולם, מדובר בסעיף שתכליתו נוגעת בכלל לחפצים או מסמכים פיזיים שאינם נמצאים ברשות החשוד. זהו סעיף ישן שחוקק בזמנים שבהם "עננים" היו בשמיים בלבד.

■ "לא ניתן להשלים עם שטחים אפורים"
חבר הכנסת גלעד קריב, יו"ר ועדת החוקה של הכנסת, הופתע מתשובת המשטרה בדיון והפנה שאלות לנציגי המשטרה ומשרד המשפטים. בעקבות כך החלו במשרד המשפטים בבדיקת הנושא.

• חה"כ קריב אמר במענה לפניית N12: "המאבק החשוב בפשיעה יכול להתנהל רק בד' אמותיו של החוק ובמסגרת תהליכים ברורים ומובנים של פיקוח שיפוטי. בעניין הזה לא ניתן להשלים עם שטחים אפורים".

• "בנושא המורכב הזה לא יכולה להיות פרשנות יצירתית, ובוודאי לא ניתן להסכים לפערים בין פרשנות המשטרה לבין פרשנות משרד המשפטים", הוסיף חה"כ קריב. "הנושא לא קשור לתוכנות מעקב מורכבות, אלא להגדרות הסמכות הבסיסיות של המשטרה. ועדת החוקה תקיים דיון נוסף בשבוע הבא, ועד אז אנחנו מצפים לקבל תשובות מהמשטרה".


• בעיה נוספת היא שבניגוד להאזנות סתר, המשטרה לא מחויבת להעביר נתונים בנושא ליועץ המשפטי לממשלה. חברת גוגל, מנגד, דווקא נוהגת בשקיפות ומפרסמת מדי שנה את מספר המקרים שבהם העבירה מידע לרשויות. הנתונים בישראל מצביעים על עלייה עקבית וחדה בשנים האחרונות.

כך למשל, ב-2020 העבירה גוגל מידע על קרוב ל-1,000 משתמשים. ב-2015, לעומת זאת, העבירה גוגל מידע על כ-200 משתמשים בלבד - זינוק דרמטי של פי 5 משתמשים בתוך 5 שנים בלבד.

• סגן ראש אגף החקירות והמודיעין, תת-ניצב יואב תלם, טען בדיון: "אם מתקיים אצלי חשד לביצוע עבירה, אני נדרש לגשת למשרד כדי לאסוף שם את הקלסרים. אני פונה לבית המשפט ומבקש צו להמצאת מסמכים שיונח אצל אותו משרד שיעביר לי את אותם מסמכים לצורך ביצוע תפקידי. אין היום כמעט קלסרים, יש תיקיות ממוחשבות, יש מיילים, לכן החומרים האלו - כמוהם כקלסרים. לכן אנחנו ניגשים עם צו להמצאת מסמכים".


המשך קריאה בלינק,
https://www.mako.co.il/news-law/2022_q1/Article-e2f6894d23ece71027.htm

■ פשעי קריפטו: טרור סייבר, שינוי בטרמינולוגיה, שביל הביטקוין שמוביל את המודיעין הישראלי והאמריקאים אל ארגון החמאס.

לפני שלוש שנים נפרץ בהודו ארנק דיגיטלי של משקיע במטבעות קריפטוגרפיים, ומסתבר שנגנבו לו יותר מחצי מיליון דולר בביטקוין. לאחרונה משטרת דלהי חשפה כי הכספים הגנובים עשו את דרכם לחמאס.

כמו כן, בעקבות חקירה ממוקדת חוצה יבשות, ועם יחידות מיוחדות משתמע מכך שמטבעות הקריפטו הגנובים "נותבו דרך ארנקים פרטיים שונים לפני שנחתו לבסוף עם אלה שנמצאים בשימוש ומופעלים בעזה על ידי גדודי אל-קסאם, הזרוע הצבאית של חמאס - הידועה גם ברחבי העולם בזכות שימוש במטבעות קריפטוגרפיים שנגנבו ונתרמו למימון טרור".

זאת ועוד, הכספים של גדודי אל-קסאם היו חלק ממטמון גדול יותר של קריפטו שנתפס גם על ידי המודיעין הישראלי בשנה שעברה, מאחר שארה"ב הגדירה אותם כארגון טרור. וכן, נאמר בדוח נפרד ש"הגילויים הותירו את סוכנויות הביטחון ההודיות מבוהלות מכיוון שמשמעות הדבר היא שהכסף הגזול שימש למימון טרור עולמי".

בנוסף לאמור לעיל, סוכנים מיוחדים ביחידת פשעי הסייבר של מס הכנסה האמריקאי עובדים כדי לפענח את הרשתות הפיננסיות הללו. באוגוסט 2020, משרד המשפטים האמריקאי הצליח לאתר ולתפוס יותר ממיליון דולר בקריפטו מאתר אינטרנט שאוסף כספים עבור גדודי אל-קסאם של חמאס. כאמור, חקירה זו הובלה על ידי אגף החקירות הפליליות של מס הכנסה האמריקאי, ובביזור כוחות מיומן, יחד עם ה-FBI והסוכנות לביטחון המולדת.

כאמור, מדובר על אחד מכמה מקרים שבהם מס הכנסה האמריקאי היה מעורב בחקירות של ה-FBI, מינהל אכיפת הסמים (DEA) והסוכנות לביטחון המולדת. אין עוררין שמעורבות רשות המסים במקרים אלה הכרחית, מפני שהיא הופכת יותר ויותר מתוחכמת בשימוש שלה בכלי מעקב בלוקצ'יין של ביטקוין.

ראוי להדגיש שגדודי אל-קסאם התפארו בכך שלא ניתן לאתר תרומות ביטקוין. "אתרי האינטרנט שלהם הציעו הנחיות וידאו כיצד לבצע תרומות אנונימיות, בין השאר על ידי שימוש בכתובות ביטקוין ייחודיות שנוצרו עבור כל תורם בנפרד. בדיעבד, התברר להם שתרומות אלה כלל לא היו אנונימיות.


■ לא אנונימי
בהתחשב בתרחיש המקרה, וכנאמר על ידי מפתחי בלוקצ'יין רבים ומקורבים בתעשייה אשר אומרים במשך שנים: האמונה הרווחת שעסקאות בלוקצ'יין ומטבעות קריפטוגרפיים אחרים הם אנונימיים היא שגויה. על אף, הם בדויים כלומר, בעוד שזהות השולח והמקבל של התשלומים הללו מוסתרת מאחורי קודי המפתח הפרטיים המשמשים להעברת מטבעות קריפטוגרפיים, קל לעקוב אחרי שרשרת העסקאות בפועל של רוב הבלוקצ'יין הגדולים, כולל ביטקוין ו-Ethereum, ולפיכך, ההיסטוריה של עסקאות יכולה להיראות על ידי כל אחד. מגוון התרחישים האפשריים בהליך לכידה זה דורש שיקולים ספציפיים עבור כל אחד מהם. עם זאת, זו הסיבה שבלוקצ'יין שימושי לניהול שרשרת אספקה; בהתבסס על שהמעקב אחריו הוא פשוט מאד.

לעומת זאת, פריצת חומת ההצפנה המחברת את הנכסים הדיגיטליים לבעליהם היא הרבה יותר קשה, אך ניתנת לביצוע. אם כך, "ניתוח בלוקצ'יין מאפשר חקירה נוספת של מסעות התרומות שקבוצות טרור מנהלות ברשתות החברתיות. כמו גם, הרשתות הפיננסיות הגדולות יותר שמאפשרות את פעילותן" משמע, בפרשת ארגון החמאס. זאת ועוד, בעיקר בשל שהשימוש בביטקוין כמטבע אמיתי מחד גיסא, ניתן לטעון כי עדיין סוג של רעיון. מאידך גיסא, ניתן לומר לא מציאותי – מכאן משתמע שהעברת הערך מביטקוין למזומן נזיל, הוא חור שחוקרים יכולים להשתמש בו. כיום, נתונים דיגיטליים הם נדבך בסיסי קל לאיתור עבור רוב סוכנויות אכיפת החוק.

לסיכום, מסתבר שמה שעומד מאחורי השינוי בטרמינולוגיה המשמשת גם בקריאות לבורסות מטבעות קריפטוגרפיים זאת ועוד, כדי להיות מסוגלים לזהות לקוחות בפני רשויות אכיפת החוק כפי שקורה בשנתיים האחרונות. איסור הלבנת הון (AML) נותר ללא שינוי. אין ספק שהוחלפה באיתוניזמה חדשה אף, מחמירה יותר נגד מימון הטרור.


הפניות:

https://www-pymnts-com.cdn.ampproject.org/c/s/www.pymnts.com/news/security-and-risk/2022/pymnts-crypto-crime-series-india-hacking-case-bitcoin-trail-leads-hamas/amp

משחקים מלוכלך: מתקפות סייבר מכוונות לאחרונה גם לבני משפחה של מנהלים.

האקרים התחילו לטווח ולסחוט קרובים של עובדים בתפקיד ניהולי כדי להגיע דרכם אל המידע המבוקש. ראובן ארונשווילי, מייסד ומנכ"ל CYE, קורא למעסיקים לעדכן את "תקנות הבטיחות" בארגון, לקחת אחריות ולהגן על העובדים גם במישור אבטחת המידע,

אל החברה שלנו הגיעה הפנייה הבאה: נער גאה שעדיין לא יצא מהארון מקבל מסרים המאיימים לחשוף את נטייתו המינית אם לא יפתח ויאשר קובץ המכיל רוגלה שמתחברת לרשת ה-Wifi המשפחתית. הנער המבועת נענה לדרישה והתיר להאקר גישה למטרה האמיתית שלו: פריצה למחשב של אימו של אותו נער המשמשת בתפקיד ניהולי בכיר בחברה ציבורית.

לא מדובר במקרה חריג. לאחרונה נצפתה עלייה מדאיגה בניסיונות סחטנות רשת על רקע מיני (Sextortion) הכוללים איומים בשיתוף תמונות עירום או מידע אינטימי ורגיש אחר, בין אם אמיתי ובין אם לאו, אלא אם הקורבן ייכנע ויעמוד בדרישותיו של המפגע. במקום תשלום, ההאקרים דורשים גישה לרשת האלחוטית, סיסמאות ובקשות להורדת קבצים - זאת, על מנת להגיע ליעדים אחרים ולבצע תקיפות חמורות יותר. הם כבר לא מסתפקים במנהלים עצמם ופונים לאיים גם לבני משפחה ולבני זוג.

בשנה החולפת, במסגרת עבודתנו עם ארגונים גלובליים, ראינו עלייה משמעותית בסוג כזה של מתקפות, כמו גם עליה ברמת התחכום. אמנם זו מגמה חדשה, בת שנה בלבד, אבל היא כבר רושמת לא מעט קורבנות ומתפשטת בקצב מסחרר. זו גם האסטרטגיה שבלב מתקפת שרשראות האספקה שבה התוקפים חודרים אל חברות תוכנה שנמצאת בענן כדי לתקוף את המנויים שלהן. הפורצים כבר לא מבקשים תשלום כופר, כי אם גישה לרשת או הורדת קבצים המאפשרים להם להיכנס למערכת ולחדור למידע רגיש. פוטנציאל ההרס של מהלכים כאלה הוא רב יותר: הפורצים משתמשים בגישה כדי לתקוף חברות, את ספקיהן, או את לקוחותיהן. הנזק משמעותי ויקר הרבה יותר מכל בקשת כופר.

כדי להתמודד עם התקפות מסוג זה, חברות צריכות לדאוג לאבטחת המידע ולאבטחה הפיזית סביב מנהליהן וסביב דמויות נוספות בעלות פרופיל גבוה בחברה. התוקפים יכולים בקלות להגיע למנהלים ולבכירים בארגון: זהותם ידועה, כתובת המייל שלהם ציבורית ונגישה, ודרכם ניתן להגיע למידע חסוי ולמשאבים. אבטחת מידע טובה כוללת גם זיהוי של הקשרים הפוטנציאליים בין סייבר לפרצות אבטחה פיזיות. הפורצים אינם בוחלים בשום אמצעי ומשלבים טקטיקות, לכאורה ישנות, כמו ריגול ומעקב כדי לקבל מידע על מטרות דיגיטליות. 'טיפול' במכשיר או במרחב פיזי מאפשר לפורץ גישה לנתונים, הנהוגה בעיקר כשהפריצה נתמכת על ידי גורמים ממשלתיים. כדוגמה לכך ניתן לקחת את האירוע שבו מנקה בביתו של שר הביטחון, בני גנץ, נעצר בחשד לריגול עבור קבוצת האקרים איראנית.

המשך קריאה בלינק,
https://www.calcalist.co.il/calcalistech/article/hydgcu0cy

עקב תחקיר כלכליסט על השימוש הנרחב בתוכנת הריגול פגסוס, הודיע השר לביטחון פנים כי יפעל להקים ועדת חקירה עם סמכות לחקור עדים באזהרה, "תהא בכירותם אשר תהא". המפכ"ל שבתאי קרא אף הוא להקים ועדה חיצונית, וכמוהו בר-לב הדגיש: "זה קרה בממשלות קודמות, אצלי לא יהיו מחדלים כאלה"

השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, הודיע בצהריים (יום ב') כי החליט לקדם הקמת ועדת בדיקה ממשלתית "שתחקור לעומק", כלשונו, את פרשת הריגול המשטרתי באמצעות תוכנת פגסוס של חברת NSO, ואת הטענות ל"פגיעה בזכויות האזרחים ובפרטיותם". בר-לב פרסם את ההודעה שעות אחדות לאחר הפרסום הבוקר של ממצאים נוספים מתחקיר כלכליסט, ולפיהם היקף השימוש שעשתה המשטרה בפגסוס היה נרחב ביותר, לכאורה ללא צווים מבית משפט, ובאמצעות התוכנה נאסף מידע מודיעיני על פעילי מחאה, עיתונאים, אנשי עסקים בכירים, פוליטיקאים, יועציהם וקרוביהם.

בעקבות התחקיר הזה נשמעו קריאות נרחבות להקים ועדת חקירה חיצונית, ולא להסתפק בצוות הבדיקה הפנימי שכבר הוקם במשרד המשפטים, ולקריאות הללו הצטרף מוקדם יותר הבוקר גם מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי. כמו שבתאי, גם בר-לב הדגיש בהודעתו כי השימוש הלא-חוקי לכאורה בכלי הריגול של NSO לא נעשה בתקופתו: "מתוך העדויות העולות, מסתמן שהכשלים, באם היו, היו תחת מפכ"לים קודמים, תחת שרים לביטחון פנים קודמים ותחת ממשלות קודמות".

בר-לב הוסיף: "אני מישיר מבט אליכם, אזרחי ישראל ומתחייב לכם – ועדת הבדיקה תבדוק לעומק ולרוחב את כל הטענות. במשמרת שלי המחדלים הללו לא יקרו – המשטרה נמצאת תחת האחריות שלי ובסמכות שלי ואני אוודא שאם הייתה פגיעה בדמוקרטיה שקרתה בשנים הקודמות, אוקיע אותה ולא אתן לה לקרות".

על רקע הקריאות להקים דווקא ועדת חקירה ממלכתית ולא ממשלתית, כזו עם סמכויות נרחבות יותר, הדגיש בר-לב כי יבקש משר המשפטים להביא בפני הממשלה הצעה להקים ועדה ממשלתית בראשות שופט בדימוס שיוקנו לה "הסמכויות העיקריות של ועדת חקירה ממלכתית לעניין זימון עדים, חקירתם באזהרה ותפיסת מסמכים. תהא רמת בכירותם של המזומנים באותם ימים אשר תהא – מהדרג המדיני, ממערכת המשפט, או ממשטרת ישראל". הוא הדגיש כי ועדה שכזו תעסוק בשימוש בטכנולוגיות מעקב על ידי "כלל גופי מערכת אכיפת החוק".


המשך קריאה בלינק,
https://www.ynet.co.il/news/article/s16hsucrt

Power Grids Under Attack
Risks grow as more networks are connected and digitized.

Cyberattacks are becoming as troublesome to the electrical power grid as natural disasters, and the problem is growing worse as these grids become more connected and smarter.

Unlike in the past, when a power outage affected just the electricity supplied to homes and businesses, power grids are becoming core elements of smart cities, infrastructure, and safety-related services. Without power, none of this works, and sophisticated cybercriminal operations can hold large regions hostage until they pay enormous ransoms or give into other demands.

The threats are global, too. As the profitability of hacking these systems grows, so does the number of attacks. The European Network of Transmission System Operators for Electricity (ENTSO-E), which represents 42 European transmission system operators in 35 countries, was hacked in 2020. Other successful cyberattacks include those on the Russian power grid in 2019 and Saudi Aramco petrochemical plants in 2017.

Cyber attackers’ motives primarily fall into two categories — financial gain and weapons of war. Cybercriminals attempt to extract money from vulnerable targets using different techniques, including ransomware. They demand a ransom by locking up the victims’ operations. More recently, the attackers have been threatening to expose the stolen data if their demands are not granted.

Cyberwarfare is more complicated. State-sponsored cybercriminals have a mission to steal, disrupt, and more importantly, cause damage to the victims’ operations and critical infrastructure.

The impact of cyberattacks potentially can be even more severe. The Significant Cyber Incidents list furnished by the Center for Strategic and International Studies notes the alarming trend of cyberattacks becoming more frequent and destructive. Power grids are particularly vulnerable, and the potential entry points of those attacks are everywhere.

The networked grids provide many benefits, but they also present challenges. The more connected the power grids, the more opportunities cybercriminals gain to hack the systems. Additionally, when renewable energy sources and the existing power grid integrate, the interfaces will present additional vulnerabilities.

So how prepared are we in the fight against cyberattacks on power grids? To answer that question, we need to first understand what a power grid is.

Overcoming these issues requires using technology to fight cybercriminals, better and more centralized leadership, and a mindset change that recognizes the immediacy of cyber threats.

That leadership is essential to developing an overall cybersecurity mindset, and it needs to happen at all levels.

We are living in an interesting time, witnessing a modern grid migration in which new innovations will be integrated with existing power grids. Going forward, we are likely to see more renewable energy sources, including solar, wind, and hydroelectric, become a significant part of the modern grid. In the smart, connected grid, digitalization will become a reality over time. This in turn will propel smart city development.

Challenges remain in terms of how these new technologies will be integrated into the existing aging infrastructure. But one thing remains unchanged. The power industry will be facing an onslaught of cyberattacks, and it needs to be vigilant regarding cybersecurity. But armed with funding for cybersecurity and IT equipment upgrades.


רשתות חשמל תחת התקפה ■
הסיכונים גדלים ככל שיותר רשתות מחוברות ומדיגיטות.

מתקפות סייבר הופכות מטרידות לרשת החשמל כמו אסונות טבע, והבעיה הולכת ומחמירה ככל שהרשתות הללו נעשות מחוברות וחכמות יותר. שלא כמו בעבר, כאשר הפסקת חשמל השפיעה רק על החשמל שסופק לבתים ולעסקים, כיום רשתות החשמל הופכות למרכיבי ליבה של ערים חכמות, תשתיות ושירותים הקשורים לבטיחות. ראוי להדגיש שמבצעים מתוחכמים של פושעי סייבר יכולים להחזיק אזורים גדולים כבני ערובה עד שהם משלמים כופר עצום או ייכנעו לדרישות אחרות.

יתר על כן, האיומים הם גלובליים. ככל שהרווחיות של פריצת מערכות אלו גדלה, כך גדל מספר ההתקפות. הרשת האירופית של מפעילי מערכות תמסורת לחשמל (ENTSO-E), המייצגת 42 מפעילי מערכות תמסורת אירופאיות ב-35 מדינות, נפרצה בשנת 2020. מתקפות סייבר מוצלחות נוספות כוללות את אלו על רשת החשמל הרוסית ב-2019 ומפעלי פטרוכימיה של ארמקו הסעודית ב-2017.

המניעים של תוקפי הסייבר מתחלקים בעיקר לשתי קטגוריות - רווח כספי, וכלי נשק. פושעי סייבר מנסים לחלץ כסף ממטרות פגיעות באמצעות טכניקות שונות, כולל תוכנות כופר. הם דורשים כופר על ידי נעילת פעולות הקורבנות. לאחרונה, התוקפים איימו לחשוף את הנתונים הגנובים אם דרישותיהם לא ייענו.
אכן, לוחמת סייבר מסובכת יותר, לפושעי הסייבר בחסות המדינה יש משימה; לגנוב, לשבש, וחשוב מכך, לגרום נזק לפעילות הקורבנות ולתשתית קריטית.

בנוסף לאמור לעיל, ההשפעה של התקפות סייבר עשויה להיות חמורה אף יותר. רשימת תקריות הסייבר המשמעותיות שסיפק המרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים מציינת את המגמה המדאיגה של התקפות סייבר שהופכות תכופות והרסניות יותר. רשתות החשמל פגיעות במיוחד, ונקודות הכניסה הפוטנציאליות של התקפות אלו נמצאות בכל מקום. הרשתות המרושתות מספקות יתרונות רבים, אך הן גם מציבות אתגרים. ככל שרשתות החשמל מחוברות יותר, כך פושעי סייבר זוכים להזדמנויות רבות יותר לפרוץ למערכות. בנוסף, כאשר מקורות אנרגיה מתחדשים ורשת החשמל הקיימת משתלבים, הממשקים יציגו נקודות תורפה נוספות.

אז עד כמה אנחנו מוכנים למאבק נגד מתקפות סייבר על רשתות החשמל? כדי לענות על השאלה הזו, עלינו להבין תחילה מהי רשת חשמל.

אין ספק שהתגברות על נושאים אלו דורשת שימוש בטכנולוגיה כדי להילחם בפושעי סייבר, מנהיגות טובה וריכוזית יותר ושינוי חשיבה שמכיר במיידיות של איומי סייבר. ולפיכך, מנהיגות זו חיונית לפיתוח חשיבה כוללת של אבטחת סייבר, והיא צריכה לקרות בכל הרמות.

בהתאם לאמור לעיל, אנו חיים בתקופה מעניינת, עדים להגירת רשתות מודרנית שבה חידושים חדשים ישולבו עם רשתות החשמל הקיימות. בהמשך, אנו צפויים לראות יותר מקורות אנרגיה מתחדשים, כולל שמש, רוח והידרואלקטריה, הופכים לחלק משמעותי מהרשת המודרנית. ברשת החכמה והמקושרת, הדיגיטליזציה תהפוך למציאות עם הזמן. זה בתורו יניע פיתוח עיר חכמה.

לסיכום, נותרו אתגרים במונחים של האופן שבו הטכנולוגיות החדשות הללו ישולבו בתשתית המזדקנת הקיימת. אבל דבר אחד נשאר ללא שינוי. תעשיית החשמל תעמוד בפני הסתערות של מתקפות סייבר, והיא צריכה להיות ערנית לגבי אבטחת סייבר. אולם, חמוש במימון לשדרוגי אבטחת סייבר וציוד IT.