לוחמה במרחב הקיברנטי מושגים, מגמות ומשמעויות לישראל. -המרחב הקיברנטי והשדה הביטחוני — מסגרת מושגית המונח "מרחב קיברנטי" מגדיר תופעה, שראשיתה בהמצאת הטלגרף בשנת 1844, שעיקרה ניצול השדה האלקטרומגנטי לצרכים אנושיים באמצעות טכנולוגיה. נקודת ציון מהותית בהתפתחות המרחב הקיברנטי הייתה המצאת המחשב הספרתי בשנת 1949. אבני דרך נוספות היו למשל: חיבור בין רשתות תקשורת לבין מחשבים ולמכונות שהחל בשנות השבעים; שימוש המוני ברשת האינטרנט ובמחשבים אישיים מאמצע שנות התשעים; אינטגרציה מקיפה בין מערכות מחשב למערכות תקשורת ולמכונות למיניהן (בתעשייה, בתחבורה ועוד), שימוש המוני במחשבי כף־יד סלולאריים, שגשוג הרשתות החברתיות באינטרנט ועוד, בעשור האחרון. כל אלה שינו את פני החברה והמשק. טכנולוגיות המידע והמרחב הקיברנטי משנים במהירות גם את פניו של שדה הקרב המודרני. דוגמה אחת לכך הן הטכנולוגיות המתקדמות של שדה הקרב, כגון: מערכות בינה, שיתוף במידע, היתוך מידע, ניצול לוויינים בשדה הקרב, הפעלת כלים אוטונומיים, שילוב בזמן אמת של חיישנים המזהים מטרות עם מערכות אש ועוד. התפתחות המרחב הקיברנטי הביאה לידי סיקור אזרחי נרחב של זירת הלחימה, בין היתר באמצעות מכשירי סלולאר ניידים, המקנים לכל נוכח בזירה יכולת לתעד מידע, או לחלופין לבצע מניפולציות במידע. מידע זה מועבר מידית ברשתות האינטרנט, מחולל דיונים ברשתות חברתיות ומשפיע על דעת קהל. כך נהפכו זירות לחימה למרחב שבו הציבור הוא שחקן מרכזי, המפעיל יותר מבעבר את השפעתו על עמדות מדיניות של ממשלות ומוסדות בינלאומיים, לעתים על בסיס מידע מגמתי. לתופעה זו יש משמעויות מרחיקות לכת בכל הקשור להפעלת כוח צבאי. היא מגבילה את היכולת להפעיל כוח, אך גם יכולה לתרום לגיוס דעת קהל לשם הפעלת כוח. -הסביבה האסטרטגית. הסביבה האסטרטגית הקיברנטית שונה מהסביבה האסטרטגית המסורתית, שבה נהוג בישראל לסמן מעגלי ייחוס (איום) גיאוגרפיים. הקשר בין המרחב הקיברנטי לגיאוגרפי נוגע לפריסה הגיאוגרפית של תשתית המחשבים והרשתות, כך שלמושג גיאוגרפיה משמעות שונה במרחב הקיברנטי. ההתייחסות הנדרשת לממד הזמן במרחב הקיברנטי שונה נוכח המהירות שבה נעים הביטים במרחב האלקטרומגנטי. כפועל יוצא מכך, המרחב הקיברנטי עלול להעצים יכולות של אויבים ותיקים, ועלולים להצטרף אליהם אויבים ושחקנים חדשים ושונים, שהתקשו ליטול חלק במערכות קודמות אם בשל מרחק ואם עקב בידול גיאוגרפי (מדינות שאינן גובלות עם המדינה) באותו אופן המרחב הקיברנטי יוצר הזדמנויות ביטחוניות חדשות ומאפשר להיעזר בבעלי ברית באופן שונה, בהתאם ליכולותיהם ומקומם במרחב הזה. מסיבה זו ובשל עדיפות שמדינות שונות יעניקו לפיתוח יכולות קיברנטיות, ייתכנו מאזני כוח חדשים בין מדינות או בין מדינות לבין ארגונים חוץ־מדינתיים (ארגוני טרור, קבוצות האקרים לאומניות או אנרכיסטיות). לפיכך, המרחב הקיברנטי יוצר סביבה אסטרטגית ייחודית ומרחיב את הסביבה האסטרטגית בכללותה. בפעולות הביטחוניות נגד יריבים בסביבה האסטרטגית הקיברנטית, מבחינים בשלושה תחומי פעילות: א. חדירה למערכות התקשוב של האויב לצרכי ריגול. זו אינה בגדר לוחמה קיברנטית. ב. לוחמה קיברנטית רכה (Warfare Cyber Soft) - פעולות במרחב הקיברנטי, שתכליתן לשבש את תפקוד האויב, כגון לוחמה פסיכולוגית, ולא לגרום במישרין להרס. ג. לוחמה קיברנטית War Cyber)) - פעולות במרחב הקיברנטי הכוללות התקפות המכוונות לגרום במישרין לנזק או הרס לאויב. בכלל זה נזק למערכות תקשוב או ליעדים במרחבים הפיסיים, באמצעות פגיעה במכונות הנשלטות מהמרחב הקיברנטי או הפעלתן באופן שיגרום נזק. במדינות בעולם, הגופים האמונים על סוגי הפעולות הנ"ל הם גופים ביטחוניים - צבאות וארגוני מודיעין. עם זאת, בהגנת המרחב הקיברנטי מעורבים גם גופים רבים במגזר האזרחי ובהם משרדי ממשלה (דוגמת המשרד לביטחון המולדת בארצות־הברית), וחברות פרטיות (חברות אבטחה, טכנולוגיה ותקשורת). יצירת מערכת משותפת ומסונכרנת לכל הנוטלים חלק בהגנה, והיזון הדדי בין המגנים לבין כוחות תוקפים, מהווה אתגר מרכזי למעצבי אסטרטגיה קיברנטית ברמה הלאומית. -ריגול ולוחמה קיברנטית רכה. ריגול הינה פעילות חודרנית (לא התקפית) נפוצה במסגרת משימותיהם של ממסדים ביטחוניים במרחב הקיברנטי. פעילות זו אינה מיועדת לפגוע ולשבש את מערכות האויב, ואף לא להשפיע עליו במישרין. לשימוש במרחב הקיברנטי לצרכי איסוף מידע יש היסטוריה ארוכה, מאז שהוכנסו מחשבים ותוכנות לשימוש במערכות תקשורת למיניהן. בתחום זה ניתן להבחין בשלושה סוגי פעילויות: א. איסוף מודיעין - על יכולות היריב וכוונותיו, בעת שיגרה ובמלחמה; זאת לצרכי הערכת מצב, גיבוש אסטרטגיות, קבלת החלטות, בניין כוח צבאי ולחימה. ב. ריגול תעשייתי - בכלל זה גניבת סודות טכנולוגיים ועסקיים. ג. ליקוט נכסים קיברנטיים של היריב. כגון גניבת תוכנות ומסדי נתונים, מתוך כוונה להשתמש בהם ללא היתר. עניין זה חורג מתחום איסוף מידע וקרוב יותר לשימוש בנשק שלל או לגניבת נכסים. עם זאת, אפילו גניבת נכס קיברנטי יכולה להיעשות בדרך של שיכפול וללא הוצאתו מרשות היריב. יש לציין כי בעולם שבו לעוצמות כלכליות וטכנולוגיות משמעויות מרחיקות לכת על מאזני הכוח האסטרטגיים, לאיסוף ולליקוט של מידע ונכסים קיברנטיים טכנולוגיים וכלכליים עשויות להיות משמעויות ניכרות על הביטחון הלאומי של שני הצדדים. מידע ונכסים אלה, עשויים לשפר את כושר התחרות של המדינה האוספת במשק העולמי ואת יכולותיה לצמצם פערים בתחום המחקר והפיתוח הביטחוני. באותה מידה עלולה המדינה הנחדרת לאבד את יתרונותיה האסטרטגיים. מדובר על תחום שבו פעולות האיסוף חורגות מהצורך המסורתי לאסוף מידע כדי להכיר את היריב ולעמוד על יכולותיו וכוונותיו. -לוחמת מסרי מידע. לוחמת מסרי מידע היא לוחמה רכה העושה שימוש מניפולטיבי במידע. היא מהווה רכיב מרכזי בתחומים של לוחמה פסיכולוגית, הונאה, תעמולה וחשיפה של מידע שהיריב מעוניין להסתירו. מטרתה להשפיע על דעותיהם ועל התנהגותם של היריב ושל תומכיו, באופן ההולם את מטרות הצד היוזם ובלא שימוש בכוח קינטי (באש). זאת להבדיל מפעולות ריגול. הצד האחר של משפחה זו הוא ההסברה, שתכליתה לספק מידע ולהציג את הגיונות הפעולה לקהל בית וידידים, דבר שהוא חיוני בין היתר ללגיטימציה של הפעלת הכוח. מאז המעבר של תקשורת ההמונים לאינטרנט בשנות התשעים, חלה עלייה מתמדת בשימוש שנעשה במרחב הקיברנטי ללוחמת מסרי מידע, כמו גם להסברה. קרדיט: שמואל אבן ודוד סימן־טוב המכון למחקרי ביטחון לאומי קרא עוד, מומלץ מאד ומרתק ! https://www.inss.org.il/wp-content/uploads/sites/2/systemfiles/Hebrew_109.pdf