הבנת טיפולוגיה של מטוס ללא טייס (מל"ט), בזמן, העימות עם חמאס באמצע שנת 2021 בו בזמן, מבצע שומר חומות הפך צבא הגנה לישראל לצבא הראשון בעולם שהשתמש בנחיל מל"טים ומז"לטים בלחימה. מובן שלא הרבה ידוע על האירוע מלבד, שישראל השתמשה בנחיל מזל"טים עם טילים כדי לפגוע במטרות רבות בשילוב וסוגי תחמושת שונים. כי אם, שהיה נחיל מזל"טים מגוון אמצעים. לאמור, המזל"טים תקשרו ושיתפו פעולה בקבלת החלטות קולקטיביות, ואמצעים נוספים. כתוצאה מכך, כלי תקשורת משתמשים בביטוי "נחיל רחפנים" כדי להתכוון למזל"טים רבים בשימוש בו-זמנית. משתמע מכך, כדי לנהל את המורכבות הזאת, צבאות צריכים טיפולוגיה בסיסית למיון סוגים שונים של מל"טים ומזל"טים. מדינות רבות מדרום אפריקה ועד דרום קוריאה מפתחות או רוכשות נחילי מל"טים המיועדים לפעול ביבשה, בים, באוויר, וייתכן בחלל. נחילי מזל"טים עשויים לפעול בתחומים מרובים בו-זמנית, המשלבים סוגי נשק וחיישנים מתקדמים. זאת אומרת, טיפולוגיה אינטואיטיבית ושימושית ביותר תסווג מזל"טים בתוך נחיל מל"טים בהתבסס על התפקיד שהם ממלאים בנחיל. קטגוריות אלה לא בהכרח יהיו דיסקרטיות, מכיוון שמזל"ט בודד יכול למלא תפקידים מרובים. מלבד זאת, לנחילי מל"טים עשויים להיות שילובים שונים של סוגי מזל"טים המבוססים על סוג המשימה. מן הסתם, נחיל של מזל"טים תת-ימיים שנועדו ליצור רשת חיישנים מבוזרת לחיפושי צוללות ייראה שונה מאוד מנחיל אווירי כדי לדכא את ההגנה האווירית של האויב. באופן אידיאלי, נחיל מזל"טים צריך להיות גם גמיש כדי לאפשר למפקדי המשימה להתאים את הרכב הנחיל בהתבסס על פרמטרי המשימה. הווה אומר, בשילוב סוגים שונים של מזל"טי תקיפה, ואו חיישנים. בהתחשב בעובדות הללו, קבוצת מל"טים של חמש קטגוריות מתגבשת: תקיפה, חיישן, תקשורת, פתיון, ומל"ט תובלה. מל"ט תקיפה מל"טי תקיפה - נושאים מטענים של נשק כדי לפגוע במטרות אויב. לאמור, יכול להיות כל סוג של מטען נשק משמע, מקלע, פצצות, טילים, התקפה אלקטרונית, ונשק כימי. כך אף, מל"ט גדול יכול לשאת טיל טומהוק. דבר נוסף, למל"טים עשויות להיות גם סוגים אחרים של משימות, כגון: חיטוי נשק כימי או אמצעי נגד מוקשים. סוג המטען יוגבל, כמובן, על ידי משקל הנשיאה של המזל"ט, ואו המל"ט. ניתן להשתמש בסוגים שונים של מל"טים לתקיפה עבור טקטיקות נשק משולבות. הם יכולים גם לערב נשק קונבנציונלי עם נשק לא קונבנציונלי - עבור מדינות שאינם מכבדות אמנות מלחמה, סביר להניח שיכול להיות בנחיל מזל"טים יעודי נשק כימי, כדי ליצור דילמות לאויב: האם הם לובשים ציוד מגן או מתחמקים מברד הכדורים? אין ספק, שנחיל מזל"טים כזה יפר את אמנת הנשק הכימי; עם זאת, ארצות הברית ואחרים עשויים להתמודד עם זה בשדה הקרב. כמו כן, מל"טים עם מטענים מרובים יוצרים אפשרויות לתגובה לסוגים שונים של מערכות הגנה ומטרות. מל"ט אחד יכול לשאת טיל נ"ט, בעוד שאחרים נושאים פצצות או רובים. מל"ט חיישן מל"טי חיישנים מטרתם לאסוף מידע על הסביבה. המידע יכול לשמש עבור הנחיל כדי לזהות מטרות, מערכות הגנה, ולהימנע מסכנות. מידע שנאסף עשוי להיות משותף עם הנחיל, כדי לסייע בהנחיית התנועה, לבצע תקיפות, וביצוע החלטות פשוטות על משימתם. חיישנים אופייניים כוללים אלקטרו-אופטיים, אינפרא אדום וזיהוי אור וטווח. בנוסף, ניתן לשלב גם חיישנים מיוחדים עבור זיהוי חומר כימי, ביולוגי או רדיולוגי. החיישנים עשויים להיות על המזל"ט עצמו, או שהמזל"ט עשוי להפיץ את החיישנים בשדה קרב אמיתי או פוטנציאלי. זאת ועוד, מל"טי חיישנים מאפשרים התנהגות שימושית במיוחד של נחילי מזל"טים: היכולת ליצור רשתות חיישנים מפוזרות. מזל"טים עם סוגי חיישנים שונים יכולים להתפשט באופן נרחב על פני אזור כדי לאסוף מודיעין, לזהות מטרות או לצפות בהתקפות נכנסות. כאשר מזל"ט מזהה אובייקט עויין, הוא יכול לחלוק את המידע עם הנחיל, וגם למשוך עוד מזל"טים עם חיישנים כדי לחפש אובייקטים דומים באזורים נוספים, ולאימות מטרה. שימושי במיוחד לזיהוי מטרות ניידות שלעתים קרובות קשה למצוא לפגיעה. יתר על כן, מל"טי חיישנים עשויים להיות משולבים עם סוגי מזל"טים אחרים. משתמע מכך שנחיל עם חיישן אווירי משולב, ומל"טי תקיפה קרקעיים שבהם המל"טים האוויריים מעבירים מידע למל"טים הקרקעיים כדי להנחות אותם על הזנקה ליירוטים. באופן דומה, מזל"טי חיישנים עשויים לזהות את נוכחותה של מערכת הגנה, ולשתף את המידע עם מזל"טי הטעיה כדי לבלבל ולשבש את מערכות הגנה באזור. מל"ט תקשורת לוחמה אלקטרונית היא נקודת תורפה מכרעת עבור נחילי מל"טים. המאפיין המרכזי של נחיל מזל"טים הוא תקשורת בין המזל"טים והמל"טים. לפיכך, שיבוש או מניפולציה יזומה של תקשורת זו היא דרך ברורה לשבש, ולתמרן את נחילי המזל"טים, והמל"טים. כאמור, תקיפה אלקטרונית יכולה לשבש תקשורת בין המל"טים, ולאותות שמגיעות מכל תחנת בקרה קרקעית ולמל"טים. לכן, מערכות מל"טים נגדיות הן סוג של משבשי אותות. גישה זו נפוצה למדי עבור מל"טי תקשורת. מלבד זאת, מל"טי תקשורת מסייעים להבטיח שנחיל המזל"טים ישמור על שלמותו. המל"טים עשויים לשמש כצמתי ממסר לתקשורת ממקורות חיצוניים, לספק נתיב חלופי לתקשורת בין-חולית, לשמש כחיזוק אות במקרה של חסימת יריב, או לספק פקודות נסיגה חירום בתדרים מאובטחים. גם העיצוב וההתנהגות של מזל"ט כזה יצטרכו להתאים לתפקיד. כפונקציית תמיכה או גיבוי בעיקרה, מזל"טי תקשורת יצטרכו להימנע מלהיקלע לאש אויב. סביר להניח שהוא גם יצטרך להקדיש יותר פלט כוח כדי להבטיח שכל אות משודר יישאר חזק. מל"ט פיתיון מל"טי פיתיונות לא עושים הרבה. אך זה יכול להיות שימושי מאד במשימה. המסה היא יתרון מרכזי של נחילי מזל"טים. יותר ויותר מזל"טים יכולים להיזרק לעבר מטרה עד שהיא מוצפת ונהרסת. הנחיל עלול לאבד כמה מזל"טים במשימה, ועדיין יכול להיות ניצחון בעלות נמוכה יחסית. כאמור, מזל"טים מטעים, ומגדילים את המסה הזו בעלות נמוכה, מכיוון שהם אינם דורשים כל נשק משולב, חיישנים, או מטענים אחרים. הם נמצאים שם בעיקר כדי לספוג פגיעות כדי ולהגן על המזל"טים והמל"טים החשובים, והיקרים יותר. אין עוררין, מזל"טי פיתיונות יכולים להיות מאד מתוחכמים. הם עשויים להיות מתוכננים לתת חתימות כדי לגרום לאחרים להאמין שהם למעשה מטוסים מאוישים. לחלופין, מזל"טי פיתיונות עשוים לשמש כדי לשכנע את מערכת ההגנה של האויב, כי רוב הנחיל נמצא במקום אחר. מל"ט תובלה מל"טי תובלה מכילים מזל"טים אחרים. במקרים מסוימים, מה שתואר באופן מעורר את הדעת - מזל"ט אחד של מל"טי תובלה - מכיל מזל"ט אחר של מל"טי תובלה. מל"טי תובלה עוזרים להעביר את נחיל המזל"טים לשדה הקרב וממנו, ועשויים גם לספק תמיכה לטעינה מחדש, להתחמש מחדש או לתחזוקה כללית. מל"טי תובלה חייבים בהכרח להיות גדולים יותר באופן משמעותי מכל המל"טים שהם מכילים (וכתוצאה מכך, דורשים הרבה יותר כוח), בנוסף, מל"טי תובלה עשויים לתמוך בתקשורת ואינטגרציה רחבה יותר של נחילים. ללא ספק, מל"טי תובלה הם יוצרים גם נקודות תורפה, מכיוון שניתן לכוון אותם להשמיד את כל הנחיל בתקיפה אחת. השלכות כשמדובר בנחילי מזל"טים, מורכבות היא שם המשחק. נחיל מזל"טים עשוי להכיל כל מיני מזל"טים בצורות, גדלים ותפקידים שונים. הכנה לשימוש ולהתגונן מפני נחיל מזל"טים דורשת לפשט את המורכבות הזו כדי להבין מה באמת עובד ומה לא. זה המקום שבו טיפולוגיה מוגדרת כראוי מוכיחה את ערכה. לכן, צבאות צריכים להתנסות בשילובים שונים של מזל"טים. איזה שילוב של התקפה, חיישן, תקשורת, פיתיון ומזל"טי תובלה יעילים ביותר בנסיבות שונות? זה צריך לכלול לא רק את היחסים של סוגים שונים של מזל"טים, אלא את השילובים בתוך מחלקות ספציפיות. למשל, האם נחיל נגדי צריך לכלול יותר מזל"טים התקפים אלקטרוניים? סביר להניח שהתשובה תשתנה בהתאם לתחום השימוש, וסוגי מערכות ופלטפורמות נשק פרוסות. ההבנה לכך עשויה לדרוש מידול וסימולציה, תרגילי מלחמה תוך שימוש בסביבות אמיתיות ומדומות כאחד. יתרה מזאת, מפקדי שדה הקרב צריכים גם לשקול כיצד מאפייני נחיל המזל"טים משתלבים עם נתונים מבצעיים. מפקד רשאי להגמיש את מספר וסוג המזל"טים בהתבסס על מודיעין שנאסף על איומים סבירים. ייתכן שהמפקד ירצה להוסיף מל"טי תקשורת נוספים כדי להתכונן להתקפה אלקטרונית אפשרית, או להוסיף סוגים מסוימים של מל"טי תקיפה שנועדו לפגוע, למשל, בטנקים או בתצורות חי"ר. מכל הנאמר לעיל עולה, שעידן נחילי המל"טים הצבאיים רק החל. השימוש הישראלי בנחילי מל"טים ומזל"טים בלחימה במהלך שנת 2021, מכאן נובע שהיה המקרה הראשון מסוגו, ולפיכך, לא יהיה האחרון. המשמעות היא שצבאות צריכים לעשות מאמץ מרוכז לחשוב היטב כיצד לתכנן ולבנות נחילי מזל"טים אופטימליים כדי להשיג את יעדי המשימות במלחמה. קרדיט תמונה: נחיל של מזל"טים סורק את מתחם רכס קסידי בפורט קמפבל בתרחיש שנערך ב -16 בנובמבר במהלך ניסוי השדה הסופי עבור טקטיקות נחיל OFFensive של DARPA, או OFFSET, תוכנית. (קרדיט: ג'רי וולר, צבא ארה"ב / פורט קמפבל משרד יחסי ציבור), מאמר אקדמי בעברית: אלון חן. רשימת מקורות Zachary Kallenborn is a policy fellow at the Schar School of Policy and Government, a research affiliate with the Unconventional Weapons and Technology Division of the National Consortium for the Study of Terrorism and Responses to Terrorism, an officially proclaimed US Army “Mad Scientist,” and national security consultant. His research on autonomous weapons, drone swarms, and weapons of mass destruction has been published in a wide range of peer-reviewed, wonky, and popular outlets, including the Brookings Institution, Foreign Policy, Slate, War on the Rocks, and the Nonproliferation Review. Journalists have written about and shared that research in the New York Times, NPR, Forbes, the New Scientist, and Newsweek, among dozens of others. The views expressed are those of the author and do not reflect the official position of the United States Military Academy, Department of the Army, or Department of Defense. Image: A swarm of drones scans the Cassidy Range Complex at Fort Campbell in a scenario conducted November 16 during the final field experiment for DARPA’s OFFensive Swarm Enabled Tactics, or OFFSET, program. (Credit: Jerry Woller, US Army / Fort Campbell Public Affairs Office), Academic article in Hebrew: Alon Chen