המערכה בין מלחמות במרחב הקיברנטי,
יש הטוענים כי פעולות במרחב הסייבר אינן צפויות לגרום להסלמה צבאית, אך נטען כי אפשרות זו צריכה לקבל תשומת לב קביעת מדיניות כדי להפחית את הסתברותה. נותרה אי ודאות רבה לגבי התדירות והחומרה של תאונות סייבר המתרחשות כעת ושתתעוררנה בעתיד. אי הוודאות הזו מתרחבת לשאלה אם תאונת סייבר כלשהי תעורר הסלמה צבאית.
נקודת המוצא, המוזכרת בספרות העוסקת בלימודי לוחמת הסייבר, היא ההשפעה הישירה. זוהי גישה שצבאות רבים בעולם יכולים להבין. יחד עם זאת, נותרת בעינה השאלה אילו תוצאות פירושן חציית קו אדום מבחינת הצד המתגונן? קל יותר להתחיל מִ מה שנתפס כקביל או כנסבל, ולאחר מכן להבהיר מה לא יהיה קביל לעולם ויגרור תגובה צבאית אוטומטית, כאשר בין שני אלה שוכן השטח האפור של המשברים.
ריגול הוא בגדר הנסבל (אם כי לא רשמית). הוא נהנה מסובלנות בין-לאומית, מכיוון שהוא "שלוחה של משטרים המקיימים פיקוח", דבר שמאפשר שיתוף פעולה פונקציונלי. דומה שחלק מסובלנות זו התפשט גם לכמה מ"יישומי הסייבר" של הריגול.
כאשר מדובר בהגנה כלכלית על מקום, יש לשאול את השאלה: באיזה שלב הופך הנזק הכלכלי לחמור כל כך, עד שמלחמה היא בלתי נמנעת? לפי ספרות מדע המדינה, קשיים כלכליים יכולים להביא לשינוי פוליטי: מיתון יכול להוביל להחלפת מפלגת השלטון במדינות דמוקרטיות, ותקופות שפל יכולות להביא לשינוי משטר דרך עליית תנועות קיצוניות, כפי שאירע בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. אם תסיסה כלכלית כזו מקורה בחבלת סייבר, היא מהווה "פעולה כופה" שנועדה להרוס את שלמותה של המדינה. תוצאה "פוליטית" זו עשויה להצטרף להגבלת משאבים שתוטל על צבאה של אותה מדינה כתוצאה מהקשיים הכלכליים. צמצום משמעותי במוכנות הצבאית הוא נקודת סף בפני עצמה.
תרחישים אחרים עשויים להיות מניפולציה ישירה על מנגנוני הפיקוח הפוליטיים של המדינה (למשל, השחתה של מערכות הצבעה אלקטרוניות וסחיטה אלקטרונית המונית של נבחרי ציבור). אם רוב פוליטי יכול ליפול בעקבות חבלת סייבר, דינה של חבלה כזו הוא כדין ניסיון משמעותי לפגיעה בשלמות המדינה, ולכן כדין חציית קו אדום.
אלו הן פעולות הפוגעות בצורה כה חמורה, עד שניתן לסווגן בקלות כ"בלתי קבילות לחלוטין". מתקפות שגורמות לתוצאות כאלו נחשבות ל"מתקפות חמושות". בנקודת סף זאת, תגובה צבאית היא ודאית. אם זהות התוקף ידועה, זהו חלק מ"שפת האלימות" המקובלת בין מדינות, וניתן להחיל עליה את כלליה של "שפה" זו. המדינות ייכנסו אז למשחק הסלמה - מתגובה קונבנציונלית ועד תגמול בעל פוטנציאל אסטרטגי. נשק הסייבר יהפוך אז לנשק נלווה לשאר מערכות הנשק, אף שמדינות יכולות להגיב בעוצמה זהה עם נשק שאינו סייבר. הדבר יוסיף ממד של הבהרה ודגש לשיח זה.
יש הטוענים כי פעולות במרחב הסייבר אינן צפויות לגרום להסלמה צבאית, אך נטען כי אפשרות זו צריכה לקבל תשומת לב קביעת מדיניות כדי להפחית את הסתברותה. נותרה אי ודאות רבה לגבי התדירות והחומרה של תאונות סייבר המתרחשות כעת ושתתעוררנה בעתיד. אי הוודאות הזו מתרחבת לשאלה אם תאונת סייבר כלשהי תעורר הסלמה צבאית.
נקודת המוצא, המוזכרת בספרות העוסקת בלימודי לוחמת הסייבר, היא ההשפעה הישירה. זוהי גישה שצבאות רבים בעולם יכולים להבין. יחד עם זאת, נותרת בעינה השאלה אילו תוצאות פירושן חציית קו אדום מבחינת הצד המתגונן? קל יותר להתחיל מִ מה שנתפס כקביל או כנסבל, ולאחר מכן להבהיר מה לא יהיה קביל לעולם ויגרור תגובה צבאית אוטומטית, כאשר בין שני אלה שוכן השטח האפור של המשברים.
ריגול הוא בגדר הנסבל (אם כי לא רשמית). הוא נהנה מסובלנות בין-לאומית, מכיוון שהוא "שלוחה של משטרים המקיימים פיקוח", דבר שמאפשר שיתוף פעולה פונקציונלי. דומה שחלק מסובלנות זו התפשט גם לכמה מ"יישומי הסייבר" של הריגול.
כאשר מדובר בהגנה כלכלית על מקום, יש לשאול את השאלה: באיזה שלב הופך הנזק הכלכלי לחמור כל כך, עד שמלחמה היא בלתי נמנעת? לפי ספרות מדע המדינה, קשיים כלכליים יכולים להביא לשינוי פוליטי: מיתון יכול להוביל להחלפת מפלגת השלטון במדינות דמוקרטיות, ותקופות שפל יכולות להביא לשינוי משטר דרך עליית תנועות קיצוניות, כפי שאירע בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. אם תסיסה כלכלית כזו מקורה בחבלת סייבר, היא מהווה "פעולה כופה" שנועדה להרוס את שלמותה של המדינה. תוצאה "פוליטית" זו עשויה להצטרף להגבלת משאבים שתוטל על צבאה של אותה מדינה כתוצאה מהקשיים הכלכליים. צמצום משמעותי במוכנות הצבאית הוא נקודת סף בפני עצמה.
תרחישים אחרים עשויים להיות מניפולציה ישירה על מנגנוני הפיקוח הפוליטיים של המדינה (למשל, השחתה של מערכות הצבעה אלקטרוניות וסחיטה אלקטרונית המונית של נבחרי ציבור). אם רוב פוליטי יכול ליפול בעקבות חבלת סייבר, דינה של חבלה כזו הוא כדין ניסיון משמעותי לפגיעה בשלמות המדינה, ולכן כדין חציית קו אדום.
אלו הן פעולות הפוגעות בצורה כה חמורה, עד שניתן לסווגן בקלות כ"בלתי קבילות לחלוטין". מתקפות שגורמות לתוצאות כאלו נחשבות ל"מתקפות חמושות". בנקודת סף זאת, תגובה צבאית היא ודאית. אם זהות התוקף ידועה, זהו חלק מ"שפת האלימות" המקובלת בין מדינות, וניתן להחיל עליה את כלליה של "שפה" זו. המדינות ייכנסו אז למשחק הסלמה - מתגובה קונבנציונלית ועד תגמול בעל פוטנציאל אסטרטגי. נשק הסייבר יהפוך אז לנשק נלווה לשאר מערכות הנשק, אף שמדינות יכולות להגיב בעוצמה זהה עם נשק שאינו סייבר. הדבר יוסיף ממד של הבהרה ודגש לשיח זה.
המערכה בין מלחמות במרחב הקיברנטי,
יש הטוענים כי פעולות במרחב הסייבר אינן צפויות לגרום להסלמה צבאית, אך נטען כי אפשרות זו צריכה לקבל תשומת לב קביעת מדיניות כדי להפחית את הסתברותה. נותרה אי ודאות רבה לגבי התדירות והחומרה של תאונות סייבר המתרחשות כעת ושתתעוררנה בעתיד. אי הוודאות הזו מתרחבת לשאלה אם תאונת סייבר כלשהי תעורר הסלמה צבאית.
נקודת המוצא, המוזכרת בספרות העוסקת בלימודי לוחמת הסייבר, היא ההשפעה הישירה. זוהי גישה שצבאות רבים בעולם יכולים להבין. יחד עם זאת, נותרת בעינה השאלה אילו תוצאות פירושן חציית קו אדום מבחינת הצד המתגונן? קל יותר להתחיל מִ מה שנתפס כקביל או כנסבל, ולאחר מכן להבהיר מה לא יהיה קביל לעולם ויגרור תגובה צבאית אוטומטית, כאשר בין שני אלה שוכן השטח האפור של המשברים.
ריגול הוא בגדר הנסבל (אם כי לא רשמית). הוא נהנה מסובלנות בין-לאומית, מכיוון שהוא "שלוחה של משטרים המקיימים פיקוח", דבר שמאפשר שיתוף פעולה פונקציונלי. דומה שחלק מסובלנות זו התפשט גם לכמה מ"יישומי הסייבר" של הריגול.
כאשר מדובר בהגנה כלכלית על מקום, יש לשאול את השאלה: באיזה שלב הופך הנזק הכלכלי לחמור כל כך, עד שמלחמה היא בלתי נמנעת? לפי ספרות מדע המדינה, קשיים כלכליים יכולים להביא לשינוי פוליטי: מיתון יכול להוביל להחלפת מפלגת השלטון במדינות דמוקרטיות, ותקופות שפל יכולות להביא לשינוי משטר דרך עליית תנועות קיצוניות, כפי שאירע בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. אם תסיסה כלכלית כזו מקורה בחבלת סייבר, היא מהווה "פעולה כופה" שנועדה להרוס את שלמותה של המדינה. תוצאה "פוליטית" זו עשויה להצטרף להגבלת משאבים שתוטל על צבאה של אותה מדינה כתוצאה מהקשיים הכלכליים. צמצום משמעותי במוכנות הצבאית הוא נקודת סף בפני עצמה.
תרחישים אחרים עשויים להיות מניפולציה ישירה על מנגנוני הפיקוח הפוליטיים של המדינה (למשל, השחתה של מערכות הצבעה אלקטרוניות וסחיטה אלקטרונית המונית של נבחרי ציבור). אם רוב פוליטי יכול ליפול בעקבות חבלת סייבר, דינה של חבלה כזו הוא כדין ניסיון משמעותי לפגיעה בשלמות המדינה, ולכן כדין חציית קו אדום.
אלו הן פעולות הפוגעות בצורה כה חמורה, עד שניתן לסווגן בקלות כ"בלתי קבילות לחלוטין". מתקפות שגורמות לתוצאות כאלו נחשבות ל"מתקפות חמושות". בנקודת סף זאת, תגובה צבאית היא ודאית. אם זהות התוקף ידועה, זהו חלק מ"שפת האלימות" המקובלת בין מדינות, וניתן להחיל עליה את כלליה של "שפה" זו. המדינות ייכנסו אז למשחק הסלמה - מתגובה קונבנציונלית ועד תגמול בעל פוטנציאל אסטרטגי. נשק הסייבר יהפוך אז לנשק נלווה לשאר מערכות הנשק, אף שמדינות יכולות להגיב בעוצמה זהה עם נשק שאינו סייבר. הדבר יוסיף ממד של הבהרה ודגש לשיח זה.
English
French
Spanish
Portuguese
Deutsch
Turkish
Dutch
Italiano
Romaian
Portuguese (Brazil)
Greek
Hebrew