המשטרה עוקבת אחר מכוניות שלא כחוק והתבקשה לנמק מדוע? הרכב העליון בראשות הנשיאה חיות, הורה למשטרה להסביר מדוע היא ממשיכה להשתמש במערכת האכיפה "עין הנץ" למרות שטרם אושרה בחוק. המשמעות: התביעה תתקשה לקדם תיקים הנשענים על נתוניה. שבע שנים אחרי שמשטרת ישראל הציבה לאורך הכבישים במדינה מאות מצלמות מעקב אחרי נהגים מבלי לקבל לכך את אישור הכנסת וללא כל פיקוח, מוציא לה בג"ץ דו"ח אזהרה. הרכב בראשות נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, המשנה לנשיאה ניל הנדל והשופט יצחק עמית, הורה למשטרה לנמק בתוך 90 יום מדוע לא תחדל להשתמש במערכת עד אשר יוסדר השימוש בה בחקיקה מתאימה. השופטים, שדנים בעתירה שהגישו נגד "עין הנץ" האגודה לזכויות האזרח ופרטיות ישראל, מציינים כי הוציאו את הצו לאחר שבחנו את החומרים שהגישו העותרות ואת תגובות המשטרה לגביו. מערכת זיהוי לוחיות רישוי שכבר לפני עשור דווח כי המשטרה מתעניינת ברכישתה, הוצבה לבסוף ב-2015 בכבישים הבין עירוניים, וכוללת מאות מצלמות המתעדות את לוחיות הרישוי של הכלי הרכב. ניתוח אוטומטי של הלוחיות מאפשר למשטרה לזהות בזמן אמת היכן נמצא כל כלי רכב בארץ, מה נתיב נסיעתו והיכן נסע בעבר. המידע נשמר במאגר משטרתי שלא נרשם כחוק במשרד המשפטים, מבלי שהמשטרה הבהירה כמה זמן הוא נשמר, ומבלי שהוגדר בחוק מי רשאי לעשות בו שימוש. לפי הערכות מדובר בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים שביצעה המשטרה ללא אישור הכנסת, ללא פיקוח ציבורי וללא שקיפות. ד״ר מתן גוטמן, הפרשן המשפטי של אולפן ynet וחבר המועצה להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, מסביר כי ״מדובר בהחלטה משמעותית של בג״ץ. בעצם השופטים הוציאו כרטיס צהוב למערכת עין הנץ, ומתריעים בפני המשטרה כי ישנו סיכוי לא מבוטל כי ללא סמכות מפורשת בחוק, ייאסר השימוש במערכת הזו. זו מערכת צילום רבת עוצמה הפוגעת בפרטיות של כל אחד מאיתנו שנוסע בכבישי המדינה. המערכת מצלמת את הרכבים ואת נוסעי הרכבים, ויכולה לעקוב אחר התנועות של כולנו". להחלטה יש כבר משמעויות מיידיות. לפי ד"ר גוטמן, "החלטת בג״ץ יכולה כמובן להשפיע על הליכים פלילים תלויים ועומדים בהם המדינה מבססת את האשמה על ראיות וצילומים מתוך המערכת. כעת ניתן לבקש מבית המשפט שדן בתיק הפלילי להמתין עד הכרעת בג״צ האם השימוש במערכת הוא חוקי והאם הראיות המבוססת על המערכת קבילות״. פי דו"ח מכון המחקר והמידע של הכנסת, בהטמעתן של יכולות ניטור וידאו מתקדמות מתעוררת שאלה בדבר הפוטנציאל לפגיעה ניכרת בחירות הפרט תוך יצירת תיעוד מתמיד שלו, הניתן לחיפוש ולאחזור בכל רגע נתון כך שישמש כנגדו. כמו כן, נשאלת השאלה האם תיעוד כזה מתיישב עם עקרון ההסכמה וצמידות המטרה במקרים בהם אין לאדם ידיעה, שליטה או אפשרות לסרב לתיעוד שלו, או כאשר המטרה איננה מוגדרת בבירור ויכולה לשמש גורמים ומטרות שונות. קיים חשש כי מעקב מתמיד אחר אזרחים יהפוך לנורמה ממסדית ויפגע בחירויות אזרחיות שונות. https://www.ynet.co.il/wheels/news/article/hjgjgca3t