נוהל 'הקש בגג' בראי המשפט הבינלאומי.
נוהל הקש בגג משמש את צה"ל בשנים האחרונות ונפוץ בעיקר בתקיפות מבצעיות ברצועת עזה במהלך עימותים צבאיים בין ארגוני הטרור לבין ישראל. במסגרת הנוהל, שמופעל כאשר קיים חשש להימצאות אזרחים במבנה שהוגדר כמטרה צבאית, משוגר אל גג המבנה או בסמוך אליו טיל מוקטן שנושא פצצה פחות עוצמה. הטיל המוקטן מייצר רעש רב, אך אינו מכיל חומר נפץ בכמות שעלולה לסכן את יושבי המבנה או לגרום נזק משמעותי. הרעש שנוצר מפגיעת הטיל המוקטן נועד להתריע בפני האזרחים על התקיפה הקרבה, ובכך מאפשר להם למצוא מקום בטוח, דקות מספר טרם התרחשותה.
העימותים הצבאיים ברצועת עזה הם עימותים אסימטריים המציפים את האתגרים הכרוכים בפעילות מבצעית בשטח אורבני מאוכלס בצפיפות. להבדיל מהמלחמות ה"קלאסיות", ישראל נאבקת עם ארגונים שאינם מדינה ואין ברשותם צבא מאורגן כפי שעומד לרשותה של מדינת ישראל. כפועל יוצא מכך, הכוחות הבלתי מאורגנים שעומדים לרשות ארגוני הטרור ברצועת עזה נוקטים נגד ישראל בעיקר טקטיקות של לוחמת גרילה וטרור. במקרים רבים ארגוני הטרור מתמקמים במכוון באזורים מאוכלסים באזרחים, על מנת לטשטש את ההבדל בין הלוחמים לאזרחים ולהקשות על ישראל לזהותם (כהן וכהן, 2014, עמ' 177-176). לפיכך, העימותים הצבאיים ברצועת עזה מתאפיינים גם בכך שהלוחמה מתנהלת בלב מרחב אורבני צפוף אוכלוסין. מרחב הלחימה האורבני נתפס כזירת לחימה מורכבת ומלאת מכשולים עבור צבאות מערביים, המקשה עליהם להשיג את יעדיהם הצבאיים באמצעות דוקטרינות לחימה מסורתיות. לפיכך מקובל לחשוב כי הצלחה בעימותים אסימטריים תלויה במידה רבה ביכולת למידה, בהסתגלות מהירה לתנאים המתפתחים וביצירתיות (דקל, 2014). דברים אלו נכונים אף במקרה של רצועת עזה, מהאזורים המאוכלסים והצפופים ביותר בעולם, שבה מומחשים ביתר שאת האתגרים המגולמים בלחימה בשדה הקרב המודרני, קרי באזורים אורבניים צפופי אוכלוסין.
מבחינה מעשית, מבצע שומר החומות המחיש פעם נוספת את העדיפות הברורה שנותנת ההנהגה המדינית והצבאית של ישראל למבצעי הרתעה המתבססים בעיקר על חיל האוויר (ברון, 2021). לפיכך, ברי כי הפעלת העוצמה האווירית – בין ככלי מרכזי ובין לצד תמרון מלא או חלקי – תמשיך למלא תפקיד קרדינלי בעימותים הבאים ברצועת עזה.
מכל מקום, אין חולק כי הפעלת העוצמה האווירית בעימותים אסימטריים צריכה להיעשות באופן מתון ומדויק יותר מן הרגיל, כדי להימנע מפגיעה בלתי מידתית באוכלוסייה האזרחית. לשם כך נדרשה ישראל לפתח פתרונות יצירתיים שיאפשרו לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה העזתית, אך בה בעת לשמר ואולי אף להרחיב את מרחב הפעולה המבצעי של ישראל.
קרא עוד, מצ'ב קובץ מאמר.
נוהל 'הקש בגג' בראי המשפט הבינלאומי.
נוהל הקש בגג משמש את צה"ל בשנים האחרונות ונפוץ בעיקר בתקיפות מבצעיות ברצועת עזה במהלך עימותים צבאיים בין ארגוני הטרור לבין ישראל. במסגרת הנוהל, שמופעל כאשר קיים חשש להימצאות אזרחים במבנה שהוגדר כמטרה צבאית, משוגר אל גג המבנה או בסמוך אליו טיל מוקטן שנושא פצצה פחות עוצמה. הטיל המוקטן מייצר רעש רב, אך אינו מכיל חומר נפץ בכמות שעלולה לסכן את יושבי המבנה או לגרום נזק משמעותי. הרעש שנוצר מפגיעת הטיל המוקטן נועד להתריע בפני האזרחים על התקיפה הקרבה, ובכך מאפשר להם למצוא מקום בטוח, דקות מספר טרם התרחשותה.
העימותים הצבאיים ברצועת עזה הם עימותים אסימטריים המציפים את האתגרים הכרוכים בפעילות מבצעית בשטח אורבני מאוכלס בצפיפות. להבדיל מהמלחמות ה"קלאסיות", ישראל נאבקת עם ארגונים שאינם מדינה ואין ברשותם צבא מאורגן כפי שעומד לרשותה של מדינת ישראל. כפועל יוצא מכך, הכוחות הבלתי מאורגנים שעומדים לרשות ארגוני הטרור ברצועת עזה נוקטים נגד ישראל בעיקר טקטיקות של לוחמת גרילה וטרור. במקרים רבים ארגוני הטרור מתמקמים במכוון באזורים מאוכלסים באזרחים, על מנת לטשטש את ההבדל בין הלוחמים לאזרחים ולהקשות על ישראל לזהותם (כהן וכהן, 2014, עמ' 177-176). לפיכך, העימותים הצבאיים ברצועת עזה מתאפיינים גם בכך שהלוחמה מתנהלת בלב מרחב אורבני צפוף אוכלוסין. מרחב הלחימה האורבני נתפס כזירת לחימה מורכבת ומלאת מכשולים עבור צבאות מערביים, המקשה עליהם להשיג את יעדיהם הצבאיים באמצעות דוקטרינות לחימה מסורתיות. לפיכך מקובל לחשוב כי הצלחה בעימותים אסימטריים תלויה במידה רבה ביכולת למידה, בהסתגלות מהירה לתנאים המתפתחים וביצירתיות (דקל, 2014). דברים אלו נכונים אף במקרה של רצועת עזה, מהאזורים המאוכלסים והצפופים ביותר בעולם, שבה מומחשים ביתר שאת האתגרים המגולמים בלחימה בשדה הקרב המודרני, קרי באזורים אורבניים צפופי אוכלוסין.
מבחינה מעשית, מבצע שומר החומות המחיש פעם נוספת את העדיפות הברורה שנותנת ההנהגה המדינית והצבאית של ישראל למבצעי הרתעה המתבססים בעיקר על חיל האוויר (ברון, 2021). לפיכך, ברי כי הפעלת העוצמה האווירית – בין ככלי מרכזי ובין לצד תמרון מלא או חלקי – תמשיך למלא תפקיד קרדינלי בעימותים הבאים ברצועת עזה.
מכל מקום, אין חולק כי הפעלת העוצמה האווירית בעימותים אסימטריים צריכה להיעשות באופן מתון ומדויק יותר מן הרגיל, כדי להימנע מפגיעה בלתי מידתית באוכלוסייה האזרחית. לשם כך נדרשה ישראל לפתח פתרונות יצירתיים שיאפשרו לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה העזתית, אך בה בעת לשמר ואולי אף להרחיב את מרחב הפעולה המבצעי של ישראל.
קרא עוד, מצ'ב קובץ מאמר.
Hebrew